אורים ותומים, תומים · סימן מ״ו, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אין מקיימין שטרות בלילה כתב הסמ"ע והש"ך דאם המלוה והלוה שניהם מרוצים לקיים בלילה ה"ל כקבלוהו קרוב או פסול ויכול לקיים בלילה כמו בשאר דין. ואני חוכך בזה כיון דע"י קיום משוי' ליה שטרא לגבות מלקוח' משא"כ בלי קיום טענין להו מזויף כדלקמן סי' ק"ו ע"ש ואם כן מה מהני קבלת מלוה ולוה לחוב ללקוחות וכי הלוה שהאמין לקרוב או פסול דמכר שדהו בעדים יגבה מלקוחות ודאי לא מהני ואף זהו כיוצא בו כיון דשורש הדין דאין הקיום בלילה כלום איך יועיל רצוי הלוה להכשירו ולגבות מלקוחות ולכן נראה דאף הם לא אמרו רק בשטר ממרי"א הנהוג בפולין שהוא רק כת"י ואינו לגבות ממשעבדי רק מבני חרי מנכסי הלוה אבל בשטר שיש בו משעבדי לא מהני רצוי דלוה ומלוה:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.