אורים ותומים, תומים · סימן מ״ו, ב׳

אם יש בו נאמנות לא. יש להקשות א"כ הא אמרינן בכתובות דף י"ט במילתא דאר"י א"ר האומר שטר אמנה אינו נאמן ופריך הגמ' אי דקאמר לוה פשיטא כל כמיניה ומשני כשאין כת"י יוצא ממקום אחר וס"ל לרב מודה בשטר שנכתב א"צ לקיימו ומנ"ל לגמ' הא ולא נימא דמיירי דיש בו נאמנות ולכ"ע אינו נאמן כמ"ש כאן בש"ע לדיעה זו ול"ל דדחיק לי' לגמ' לאוקמי סתמא דלישנא האומר שטר אמנה דמיירי בשטר שיש בו נאמנות דהא מוקי שם א"א לעולם דקאמר מלוה וכגון שחב לאחרים וכו' וזהו ע"כ ביש בו נאמנות בשטר דאל"כ אפילו במקום שחב לאחרים נאמן המלוה כדלקמן סי' מ"ז להדיא וצ"ל או דבעל דיע' זו באמת לא ס"ל הך דלקמן בסי' מ"ז וכמ"ש הש"ך שם דמחלוקת רבוותא היא וס"ל דמסתמא שטר מיירי באין בו נאמנות ומ"מ במקום שחב לאחרים א"נ או דס"ל דבאמת המ"ל כה"ג רק הואיל והגמ' בלא"ה ידע דקושט' דמילתא דרב ס"ל מודה בשטר אין צריך לקיימו דכך אתמר משום דר"ה משמי' משני הכי וע"ש בתו' ד"ה וכדר"ה כו' דבזה יש לישב קושיא שלהם ודוק: