אורים ותומים, תומים · סימן מ״ו, כ״ט

שזהו גילוי דבר וכו' יש לעיין אם העידו שנשתחרר העבד קודם שחתמו אם כשר אם לא דודאי לדעת המפורשים דלכך כשעשה תשובה פסול משום דלא מכשר עד שיעידו בב"ד אם כן בשחרור דכשר למפרע פשיטא דלא בטל הקיום אבל להך דיעות דבאמת אף בתשובה כשר למפרע רק הואיל ולא נתברר הכשרו עד עכשיו דין הוא שיתבטל הצירוף אם כן אף בכה"ג דהעידו שנשתחרר כיון דבאמת היה עבד ולא נודע הכשרו עד אחר החתימה דין הוא שיתבטל הצירוף ומ"מ נראה דהואיל דהך מילתא דשחרור קלא אי' לי' ומעיקרא בטל ליה הלעז וערעור ולא דמי' לעשה תשובה דלית ליה קלא ואדרבא נראה ראיה להך סברא והך טעמא הן מדברי הרי"ף והן מדברי הגמ' דהרי"ף כתב ודוקא ערעור דגזל אבל ערעור דמשפחה ואתברר השתא דכשר כיון דמעיקרא כשר הוא גלוי מילתא בעלמא הוא וכו' עכ"ל ויש להבין (ובהא ניחא דקשה בסלקא דעתך דלא סבירא ליה בעשה תשובה והיינו משום דסבירא ליה אם עשה תשובה מוכשר למפרע אם כן מה פריך אי פגם משפחה בממ"נ אי נשתחרר הא מוכשר למפרע במכ"ש מן עשה תשובה ואי בתרי ותרי פשיטא דפסול ואי בזוממין אף בגזל כן אבל לפמ"ש ניחא דהמקשן סבירא ליה בעשה תשובה אינו מוכשר עד שיעידו בב"ד ואם כן קשה מה אירי' חתמו אפילו כתבו נמי דהא חיישינן לשקרא אלא ודאי דאיירי בפגם משפחה והעידו שנשתחרר רק האיסוף בטל ולכך יש חילוק בין כתיבה לחתימה וע"ז הקשה למה יהיה איסוף בטל הא גילוי מילתא בעלמא הוא כמש"ל דבזה ודאי לא בטל האיסוף ומשני הגמרא לעולם בגזלן ועשה תשובה וגם בזה מוכשר למפרע רק האיסוף בטל ולכך יש הבדל בין כתיבה לחתימה ודוק) בממ"נ מה חלוק יש בין גזל לפגם משפחה אי אתברר דמעיקרא בשקר העידו עליו הא גם בגזל הדבר כך אם נתברר ששקר ענו בו כגון שהוזמו או נפסלו בגזלנותא וכדומה ג"כ החתימה כשר דהא למפרע לא הי' גזלן ואם באמת מתחילה היה פסול רק עכשיו כשר כגון שעשה תשובה אף בפגם משפחה אם מתחילה היה פסול רק עכשיו נשתחרר פשיטא דהחתימה פסול דהיה נעשה בפסול ומה זה שהבדיל הרי"ף בין הפסול בגזל ובין הפסול בפגם משפחה ודוחק לימר דקמ"ל הרי"ף דאם העידו דמשוחרר דמאותו שעה שנשתחרר ולא מאותו שעה דהעידו כן בב"ד דנעשה ב"ח דפשיטא ומעולם לא שמענו דעבד המקבל גט שחרור יהיה בחזקת עבד עד שיעידו בב"ד ונשתקע הדבר וח"ו דצורך להרי"ף להודיענו זו וכמו כן הקושיא בגמרא דפריך לפי' הרי"ף אי ערעור גזלנתא תרי ותרי נינהו והוא פסול ואי ערעור דפגם משפחה גלוי מילתא וכו' ויש להבין מה כוונתו בפגם משפחה אי דגם כן הוי תרי ותרי פשיטא דפסול כמ"ש התו' דליכא כאן חזקת כשרות ואי הכוונה דנתברר ששקר העידו כגון שהוזמו או נשתחרר וכדומה אם כן חדא דקארי ליה מה קארי ליה וכי סלקא דעתך דיהיה החתימה פסול כיון שנתברר ששקר ענו בו ופשיטא דכשר מעת השחרור ולא דמי לתשובה ועוד מה אריא פגם משפחה הל"ל בקיצור גבי גזל גופיה ואי דנתברר ששקר העידו עליו בגזלנות' כגון שהוזמו העדים או נפסלו בגזלנות' אם כן גילוי מילתא בעלמא והרי כשר למפרע דכך לי בעבד ונשתחרר וגזל והוזמו וכדומה דמ"ש דודאי מעת השחרור כשר כמו בגזל שלא גזל ולמה יתבטל החתימה ולא ידעתי שום הבדל בין פסול דגזל לפסול דמשפחה ולכן ברור כמ"ש דזה הבדל יש בגזל אף דעשה תשובה ומוכשר למפרע מ"מ בטלה הצירוף אבל בפגם משפחה אם אתברר השתא דכשר היה פי' דנשתחרר כיון דמעיקרא כשר היה שקדם השחרור לחתימה לא בטל צירוף דהוי דבר הגלוי ודברי הרי"ף נכונים וכן דברי הגמרא דפריך אי ערעור דפגם משפחה והשתא העידו דהיה משוחרר וס"ד הואיל ולא נודע עד עכשיו בטלה הצירוף למה הא בכה"ג גילוי מלתא בעלמא וא"ש ומשני לעולם בגזל ושעשה תשובה ואז אמרינן אף דהיה הכשירו מקודם הואיל ולא נודע עד עכשיו בטלה הצירוף והן דברים נכונים ומדויק'. וכמעט שהוא ראיה ברורה לפי' הזה ברי"ף וכן הש"ך ג"כ כתב דפי' הראשון דלא מוכשר עד שיעידו בב"ד דחוק ולפמ"ש הוא כמעט מכאן ראיה מבוררת וצ"ע: