אורים ותומים, תומים · סימן מ״ה, ז׳

ואפילו טייטהו בדיו כו' כתב הסמ"ע דעדים מעידים דבפניהם נמחק ואפי' הוא רק שריטות דיו בעלמא והש"ך הקשה דאיך אפשר דטייטהו בדיו הא אולי היה שם דבר חובה ומחקו ובאמת קושי' זו ג"כ קשה על רשב"ם דפי' כן להדיא בדף קס"ג אך נראה דלרשב"ם דסבירא ליה דאין למדין מש"א אפילו חובתו כמ"ש מהרש"א בלא"ה לק"מ דמאן מכריח למחוק כל ב' שיטות די דימחוק שיטה אחרונה הסמוכה לשטר ושטה הסמוכה לעדים מניח חלק ואם כן מה חשש יש דלמא היה כתוב באותו שיטה דבר ומחקו הא אין למדין מש"א אפי' חובתו אפילו שטה אחת חלק כמש"ל הסמ"ע בסי' מ"ד. ואי דהוי שטר שיכול לזייף דיכתוב על שורה ההוא הנמחקת מה דבעי ויקיים אותו בש"א ויכתוב ש"ו הא אם מחק בשטה שלפני אחרונה כשיעור ש"ו אין למדין כלל ממנו ואם כן ליכא למיחש אף להחולקים וסוברים דלמדין חובתו מש"א לא מבעיא לדעת הרשב"א וסייעתו דמחק בטופס כשר ולא חיישינן דהיה שם חובתו בלא"ה לא ק"מ די"ל כמ"ש אף גם לדעת החולקים י"ל להיפוך דימחוק ש"א הסמוכה לעדים ושטה הסמוכה לשטר חלק אם כן הרי מבואר וניכר דלא היה כתוב דבר בש"א דהרי שטה שלפניה חלק ואיך יניחו חלק באמצע שטר ואי ניחוש דיכתוב בשטה הפנוי הא אין למדין מש"א דהנך לא ס"ל זה אי יכתוב ש"ו דלמדין אם כן ליכא למיחש דיכתוב בשורה הפנוי' ועוד אי יכתוב יפסול השטר דאנן נימא דבאמת היה חובתו בש"א ומחקו דאם יכתוב בשטה שלפני' אין כאן הפסק ושפיר חיישינן דלמא היה חובתו ומחקו אך הא יש לחוש אם שטה אחרונה סמוכה לעדים נמחק דלמא היה שם שטר ועדים בשטה אחת ועדים שתחתיו הוא שהרבה בעדים ואח"כ מחק כל השטר ועדים שבשטה זו ועל הנייר החלק למעלה כתב שטר זה והרי עדים אלו מעידים עליו ובכוונ' הניח שורה פנוי' דאל"כ היינו חוששין דילמא היה חובתו ומחקו וכמש"ל אך זהו חששא רחוקה הכי כתבו התו' בדף קס"ה ד"ה שיטה כו' דאין העדים חותמים שטר ועדים בשטה אחת ומניחים חלק למעלה דאולי יחתוך השטר ולמעלה מן חתימת עדים יכתוב מה דבעי ע"ש ועיין לקמן סעיף י"א שם וא"ש: