ואם הרחיקו ב' שיטין כו' נתן הסמ"ע וב"י הטעם דיכול לחתוך כל שטר שלמעלה ולכתוב שטר חדש וש"ך כתב דא"צ לזה דאף דכתוב ש"ו יכול למחוק ש"ו ולהוסיף בשטה שניה מה דבעי ולקיימו ולכתוב שריר וקים בסוף שטה אחרונה וקושי' זו לא על הסמ"ע והב"י לבד כי אם על התו' בדף קס"ב ד"ה לפי' וכו' שכתבו דלכך הנהיגו לכתוב שריר וקים וללמוד מש"א דלפעמים מניחי' ב' שורות חלק והקשה המהרש"א דמה יועיל אף דסבירא ליה לתי' דלא חיישינן חששא דסמ"ע דירא לזייף לכתוב שטר חדש מכל מקום דילמא ימחוק ש"ו ויוסיף בשטה שניה מה שירצה ויכתוב לבסוף ש"ו וכתב מהרש"א דלשיט' זו אם המחק במקום ש"ו אפי' בשיטה שלישי' השטר פסול ע"ש ואם כן א"ש דהם כתבו הטעם למה תקנו שיהיה הרחקת שני שיטין פוסל ולא תקנו להיפך דיכשר ולעומת זה אם נמחק במקום ש"ו אפילו בשיטה ג' ומכ"ש אי כתוב ב' ש"ו א' בשיטה ג' ואחד בשטה א' יפסול וזה יהיה עדיף בתקנה דלא יהיה צריך לעדים לדקדק כ"כ בהנחת חלק שלא יהיה יותר מש"א ולכך פי' הם דמ"מ יש לחוש שיחתוך לגמרי ויעשה שטר חדש כמ"ש התו' בעצמם שם לבסוף ואם כן ע"כ בחלק שני שיטות פסול:
אורים ותומים, תומים · סימן מ״ה, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
