אורים ותומים, תומים · סימן מ״ה, י״ח

שאין שטה ראשונה מתחלת כו' הרב הש"ך בס"ק כ"ט הניח דברי הרב בצ"ע מחמת קושי' הסמ"ע דהא עדים אסורים לעשות כן להניח חצי שטה ושטה שניה חלק דהרי יכול לכתוב בו כל שירצה ואף דכתוב כבר ש"ו הרי יכול לכתוב שנית ש"ו ע"ש ונר' לישב דברי רמ"א דידוע בשטר משערין הכל לפי כתב השטר דאם כתב השטר גם אף ערך שני שיטות הכל בכתב גס דאין עושה בשטר שני מיני כתיבה דקות וגסות דאז יהיה זיופו ניכר וכ"כ התו' להדיא ב"ב בדף קס"ג ד"ה שיטה ע"ש ולעיל סימן מ"ד ולפי זה אם בשטר הכתב גס ועב ביותר עד שבשטה אינו פנוי לפי ערך כתב ההוא שהאותיות גדולים ורחבים יותר מכדי לכתוב בו הכל שריר וקיים אזי מותרים להניחו פנוי אם כבר נכתב ש"ו דמה יש לחוש אם יזיף ויכתוב דבר לטובתו ולא יכתוב שנית ש"ו הא אין מועיל ואי יכתוב שנית הא אין מקום מכיל לכתוב עוד דבר ולכתוב גם כן ש"ו כהנ"ל ואי דישנה הכתב ויכתוב כתב דקה משארי אותיות השטר הא זיופו ניכר כמש"ל ואם כן מותרי' להניח ומה עשה זה יחתוך כל השטר והוא צמצם הכתב לכתוב אותיות קטנות מן שטר ההוא וזייף וכתב בחצי שטה מה דבעי והרבה בכתיבה לקטנות הכתב והזיוף לפנינו וביותר יש לחוש בזה דריעותא לפניך דחצי שטה נחתך ואין זה גדר וסדר השטרות וחוששין בו כל חששא דא כא למיחש ודברי רמ"א ברורים: