אורים ותומים, תומים · סימן מ״ה, ט״ז

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

האחרונים וכו' ועיקר הטעם משום דמקיימין שטר מן עדים אחרונים ואם כן אתו לקיים מן עדים פסולים ועיין ש"ך שהאריך בזה ויש להקשות קצת לפי מ"ש הרא"ש בקושי' דאיך מכשירין בקרובי' ניחוש דאתו לקיים שטר מן קרובי' כדפרכינן בגיטין גבי מקושר ותי' דאין מקיימין אלא מעדים אחרונים והם צריכים להיות תמיד כשרים ואם כן ליכא למיחש וקשה לפ"ז קושי' הגמרא אם הרחיקו עדים ש"א ג"כ יפסול דדילמא יגוז השטר ויעשה שטר ועדים בש"א ויאמר אנא לרבות בעדים קבעי ומה דמשני הגמרא בכה"ג מקיימין אותו מעדים של מעלה מה בכך הוא יכתוב שטר בש"א ויחתום עליו עדים פסולים ואם כן כשאנו מקיימים השטר מעדים של מעלה קושי' הרא"ש במקומו דמתקיים השטר ע"י פסולים ואם אמרינן דכ"ז חוקרי' לדעת טיב עדים כמ"ש רמב"ן בלא"ה אין מקום לדברי הרא"ש כמ"ש הש"ך ע"ש ואפילו נימא דקרובים לא נחשדו לחתום שטר מזויף כזה עדיין קשה מן פסולים הנפסלים בשביל שהם בחזקת משקרי' וקושי' במקומו ואמת כי בתו' ב"ב משמע קצת דלא חשו לכך באמת כי חזקה על ב"ד דחוקרים טיב העדים אם כשרים או פסולים רק קושי' התו' כיון דדרך הקיום לקיים מן עדים אחרונים והבריות יראו דחתמו לבסוף במקום שמקיימין ממנו שטר פסולים יטעו ויחשבו פסולים כשרים לעדות ואתו לקלקולי ע"ש בלישנא דתו' אבל חזקה על ב"ד שלא יטעו ואם כן לא קשי' מהך שטר בש"א הנ"ל כיון דהב"ד לא יטעו למראה עיני הבריות לא חששו בהך שטרא דלא שכיח כלל אבל לפמ"ש הרא"ש מבואר דחששו באמת לקלקול בקיום כדאמרינן בגט מקושר קושי' הנ"ל במקומו וצ"ל דודאי אם הלוה טוען מזויף והמלוה בא לקיימו דחוקרין הב"ד בכל אופן לברר הדברים ואומרים מה דקמן ודאי לא חצוף אינש לומר על שטר אמת שהוא מזויף עד שאמרו בשביל כך ד"ת א"צ קיום וחוקרין ויודעים ועומדים על השרש מכל טיב עדים אבל אם הלוה מודה בשטר רק דטוען דבר אחר כדקי"ל מודה בשטר שכתבו צריך לקיימו והמלוה רוצה לקיים שטרו כדי שלא יהיה ללוה מגו בזו אין הב"ד חוקרים כלל אחר טיב עדי שטר דהא נודע להם דהדבר אמת והלוה מודה רק לסלק מגו בעינן קיום ואם כן כל קושי' הרא"ש לא כשלוה יטעון מזויף דבהא הב"ד חוקרין כקישיי' הרמב"ן רק אם יודה ויהיה לו מגו הב"ד יקיימו עפ"י קרובים ויפסידו ללוה המגו שלא כדת ואז אין הב"ד חוקרי' ואם כן ל"ק מן הך דהוא ועדים בש"א דכל חשש דיעשה זיוף ויחתום פסולים ושטר ועדים בש"א בהרחקת השטה דאז הלוה טוען מזויף דהא לא יודה בשטר שקר ואם כן תו ליכא למיחש כלל דהב"ד יחקרו בטיב עדים וא"ש:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.