אורים ותומים, תומים · סימן מ״ה, י״ג

אבל אם חתומים זה אחר זה פסול וכתב הש"ך דמכל מקום יכולים עדים לחתום שטר ועדים בשטה א' ולהניח גליון למעלה מהשטר ועדים ולא חיישינן דילמא יחתוך לשטר ויכתוב על הגליון מה דבעי וחתימי עליה סהדי דעדים מזהירי זהירי כשחותמים שטר ועדים בשטה א' לחתום תיכף ורצוף לשטר וא"כ אם יחתוך השטר יהיה חתימת עדים מבלי חלק כלל וכלל לפני חתימתן וסתם שטר יש לו גליון מהצד ויהיה הזיוף ניכר ולפ"ז הא דכתוב בש"ע דאם עדים חתומים זה אחר זה פסול דילמא היה שטר ועדים בש"א צריך לומר דהחתך מגיע ממש עד חתימת עדים אבל כשיש איזה נייר פנוי וחלק קודם חתימת עדים כשר דל"ל דהיה שטר ועדים בש"א דהא חזקה על עדים שעשו כהוגן ואין מניחים פנוי בין השטר לחתימה כשהוא בש"א ולמעלה גליון ועוד דלמה לו זיוף הלזו דמינכר הזיוף הלא היה יכול לחתוך לשטר עד למעלה ולכתוב בגליון מכוון כנגד עדים ולא יהיה מנכר זיופו כלל דהא יש פנוי קצת בין עדים לראש הדף. ובהכי ניחא דברי התו' מש"ל בס"ק הקודם דכתבו דעד החתום על מחק ובינו לבין עד שני נייר דלמה לו לע"א לחתום על המחק יחתום על הנייר וקשה איך אפשר שיניחו מחק לפני חתימתן ויחתום אנייר ואם כן דהמחק לפני עדים יש כאן חשש פיסול אולי היה כאן שטר ועדים בש"א ומחק השטר וכתב למעלה על הגליון למעלה משטר ועדים זה השטר. ועכצ"ל דכוונת התו' דירחיקו קצת מן המחק ויניחו בנייר חלק קצת קודם חתימה ואם כן ל"ל דהיה שטר בש"א דצריך להיות רצוף לעדים ודוק דזה ראיה מבוררת לדברי הש"ך ודלא כסמ"ע והב"ח: