אורים ותומים, תומים · סימן מ״ה, י״ב

שיהיה עדים חתומים זה תחת זה אין להקשות לשיטת המחבר לעיל שהוא שיטת הרא"ה דאם קיים מחקין בין עד לעד דלא מהני דאולי עד אחד זייף ולא סמכינן על ע"א לאפוקי ממון ואם כן אף כאן מה יהני דעדים חתומים זה תחת זה דילמא היה לו שטר וע"א בשטה אחת דכשר כנראה מדברי התו' ורא"ש והש"ך והסמ"ע בסעיף שלפני זה והוא חתך הך שטר וכתב על כל גליון מלמעלה סע"ג העד כל מה דבעי והעד הזה חותם עליו בלי דעת ואחר כך יניח לעד שני לחתום ואי דאין עד שני עושהו הא מפקינן ממון עפ"י ע"א ומ"ש הך מקיום דאמרינן דלא מהימן ליה לע"א ואולי זייף וזהו כמעט ראיה ברורה לדברי רשב"א הנ"ל דאף על ע"א סמכינן דלא היה זיופא ואולי צ"ל לרא"ה מסתמא סמכינן על ע"א דלא זייף רק בקיום סבירא ליה דאיתרע דלמה קיים בין עד לעד ולא הניח לעד השני גם כן לחתום ובמקום ריעותא חיישינן: