אורים ותומים, תומים · סימן מ״ה, י׳

שמא היה כתוב חובתו וחתכו כו' יש להקשות על המחבר דהעתיק דין זה מהרא"ש והרא"ש אזיל לשיטתו דסבירא ליה מחק בכל מקום בשטר פסול דחיישינן שמא תנאי היה בו וה"ה לנחתך אבל לפי דפוסק המחבר לעיל סי' מ"ד ס"ה כרשב"א דמחק בטופס כשר ואין חוששין לתנאי אם כן אף בנחתך נמי איך נחוש לתנאי ועיין לעיל שנר' ראי' לרשב"א מהא דגזי' לזמן ע"ש וצ"ל דסבירא ליה למחבר לחלוק כי מכשירין במחק די"ל דבא דרך מקרה משא"כ נחתך דהוא בכוונת מכוון שפיר חיישינן דילמא תנאי היה ובהך דגזי' לזמן גם שם אין כאן ריעות' דהרי יכול למחיק וכשר ומה לו לחתוך מה שאין כן כאן דאילו היה מטייט ומוחק הוי ליה שטר פסול דיאמרו אטיוט חתמי והוא שלא לפסול השטר נתכוון ולכך חתכו וחיישינן אף לשיטת הרשב"א דבלא"ה סברת רשב"א דחוק והבו דלא לוסיף בכהאי גווני ודוק: