אורים ותומים, תומים · סימן מ״ד, ח׳

שטר שיש בו גרר כו' הש"ך בס"ק ט"ו האריך להקשות דעיקר טעמו של תשובת הרמב"ן סי' ק' להכשיר משום דסבירא ליה דשובר הנכתב מאחוריו אינו מועיל דאמרינן רצה לשחק בו אבל לפי דקי"ל בכמה דוכתי' דשובר כי האי כשר אם כן יש כאן חשש אולי היה בו פרעון וגררו ואיך יהיה כשר ואמת דיבר דבתשובת רמב"ן בסוף דבריו נתן טעם כמ"ש הש"ך אבל בתשובת רשב"א סי' אלף ל"ה מבואר הטעם בקצרה דכל מחק וגרר שאינו בגופו של שטר לא מרעינן לשטרא עבורו ולא מפקינן אותו מחזקתו וסיי' הרשב"א והא דאמרינן בשילהי פ' השואל אי איתא דפרעו ה"ל למכתב אגביה התם לא עייל נפשי' אי מצי אידך למימחק או לא וכו' עכ"ל הרי דסובר באותו תשובה דשובר הכתוב אגבי' דשטרא כשר אי לא מחקו ומכל מקום הכשיר בגרר דלא מחזיקינן ריעות' ואזיל לשיטתו כמ"ש בסעיף הקודם ולק"מ: