אורים ותומים, תומים · סימן מ״ד, ז׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וי"א שאם היה מחק וכו' פסול כו' אין להקשות לשיטה זו הא אמרינן בגיטין פ"ב וניחוש דילמא גייז לזמן ויהביה ניהלה הא איך אפשר דאם יהיה שום דבר נחתך יאמרו דהיה שם תנאי וכדומה ויפסול הגט ולעשות דבר שהגט יפסול לא חיישינן דיעשה כמו דאמרינן התם דאפילו אם לכתחלה לא תנשא תו ל"ח ומכ"ש בדבר שהגט נפסל ולכך בדף כ"א ד"ה יצא כו' הביא ר"ת דאין פוסל כשחותך קלף מהגט מהך דהכא דאמרינן גזי' לזמן וכן הרשב"א בחדושיו הקשה אי גזיי' לזמן מנ"ל דהיה זמן בו ותי' דאין מעכב בדיעבד ואי כדעת הנ"י הא אף בדיעבד פסול דאולי היה שם תנאי וחתכו. וצ"ל להך שיטה דכך פי' גזיי' לזמן דהיה כתב בשנת תק"ח לבריאת עולם וחתך מילת תק"ח והרי לפניך רק בשנת לב"ע ומוכח דהיה בו זמן ונחתך ומכל מקום אין בו זמן דלא נודע אימת היה. וכן צ"ל בתו' ב"מ הנ"ל דהקשו על רש"י דהא אם חסר הטופס התורף פסול ולכך פי' דבאמת במה שהשטר נפסל באמת אין שמין רק שמין בזמן דאם נחסר הזמן לא יפסול השטר וקשה הא גם בטופס הרבה אין צורך בו רק פוסל השטר דה"ל מחק בתוך השטר כמ"ש התו' ואם כן גם בחסר הזמן עכ"פ יפסול השטר דאולי במקום הזמן היה תנאי ועדיין כשרות השטר תלוי בו ועכצ"ל כמ"ש דיכול לחתוך מילת תק"ח ואין כאן פיסול דניכר שהיה כתוב בו זמן ובזה א"ש דרשב"א דהקשה בחדושיו על גזי' לזמן מי יודע דהיה כלל זמן כתוב בו דילמא דבר אחר והוי כגט שאין בו זמן ש"מ דלא סבירא ליה כמ"ש דניכר מתוך החתך דנחסר מקום הזמן ואם כן קושיא הנ"ל במקומו איך יכשיר אולי תנאי היה בו וכדומה עכצ"ל כמ"ש דמחק בטופס אינו פוסל ואזיל לשיטתו ולק"מ ולדעתו דבריו מוכרחי' אך לפמ"ש ליישב דברי רש"י דסבירא ליה כרשב"א מוכח דאפילו נמחק כל הטופס כשר או רובו דהא זה אדוק בטופס וזהו דלא כדעת הב"י בתשובה סימן ש' דפוסל ואפשר דשם בגט החמיר לחומר הנושא. והקשה הש"ך דברי הטור והרמ"א דכאן פסקו דאפי' בטופס פוסל מחק ואילו בא"ע סי' קכ"ה סי"ט העתיק דברי רמב"ם וכן כתבו בש"ע והרמ"א לא הגיה דאם נמחק אות או תיבה מטופס הגט כשר אעפ"י שלא קיימו ותי' הש"ך דשם איירי בתיבה אחת דאין לחוש לחשש שמא היה בו תנאי ולכך מכשיר ויפה תי' אלא דא"כ צ"ל בתורף מכל מקום פסול אם כן קשי' דברי רמב"ם אהדדי דכאן פוסל מחק בתורף ואילו הש"ע בסי' קכ"ז ס"ח כתב דאם חתך הזמן ונתן לה כשר ומ"ש מחק ומ"ש נחתך אדרבא יותר גרע כמ"ש הרשב"א והזמן הוא מתורף הגט כמ"ש בסי' קכ"ג ס"ג ע"ש וכ"כ הב"ש להדיא ואי דניכר שלא נחתך רק מקום הזמן מה בכך הא לשיטת הש"ך אף בניכר בתורף מכל מקום פסול וצריך לומר דודאי מחק בתורף פסול אף דניכר דלא ה"ל לעדים לחתום על מחק וגזרו מחק ניכר אטו אינו ניכר אבל אם חתמו כדין רק הוא גזי' לזמן ונתן לה כיון דלא עשו העדים שלא כדין כשר ודוחק וצ"ע:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.