אורים ותומים, תומים · סימן מ״ד, ו׳

ואם לא קיימ' אינם פוסלי' וכו' הש"ך בס"ק י"ד השיג על זה דלא נראה לדינא ומ"ש רשב"א ראי' מן תוספתא סוף ב"ב מחק בגופו של שטר פסול ושאינו בגופו כשר היינו דניכ' המחק וזה דוחק דאם ניכר אף בתורף למה יפסול הא תנן זוזין דאינון ונמחק שהוא בתורף של שטר אין לו אלא שני זוזי' אבל מכל מקום לא נפסול ואם כן מ"ש תורף ומ"ש טופס ולכן אם באנו לדחות דברי רשב"א צ"ל דלא נחית התוספתא לומר במקום דיש חשש אולי תנאי היה ומוחקו רק דאיירי דעדי שטר בעצמן אמרו כך חתמנו ואין בו זיוף ולכך מחק בתופס כשר דהא ליכא כאן חשש זיוף אבל בתורף פסול דמה בכך דעדים מעידים הא אינו מוכח מתוכו ולא איירי כלל תוספתא הנ"ל אם יש לחוש דמחק וזייף דזה פשיטא פסול והנה מחלוקת הרשב"א והטור נר' היא מחלוקת רש"י ותו' בב"מ דף ז' דפי' רש"י בא' אדוק בטופס וא' בתורף אין בו שוי א' על חבירו דכל א' יכול לגבות והקשו התו' איך אפשר לגבות בתורף בלי טופס הא אפילו נמחק אפילו שטה א' מהשטר פסול ומכ"ש בחסר לי' טופס וכו'. ונר' דרש"י סבירא ליה כרשב"א דמחק בטופס כשר ולא חיישינן דהיה בו תנאי וכדומה דל"ח לכך ולא מחזיקינן ריעות' ולכך בנחסר הטופס גובה בתורף אבל התו' סבירא להו כדעת הנ"י וטור ויפה הקשה דמ"ש נחתך ומ"ש נמחק כדחסר לי' טופס חיישינן דילמא תנאי היה בו וא"ש. ועיין אסיפת זקנים שרמב"ן הסכים לפי' רש"י בזה ולא טען עליו קושית התו' והיינו דהלך לשיטת הרשב"א וע"ש ואם כן כיון דרש"י מסכים לרשב"א אין לדחות בשני ידים כמ"ש הש"ך ואף דריב"ש סימן שפ"ג חשב לפרש לפירש"י פי' אחר אבל דבריו דחוקים ועיין מש"ל סימן נ"ב ע"ש: