אם השטר כולו כו' צל"ע בזה כי משמעו' לשון מחבר אפילו שטר שכתוב בעדים והוא מכ"י הלוה כשר וזה צ"ע כי הא יש לחוש לקנוני' דהעדים הניחו חלק והוא הוסיף דבר לטובת בעל השטר לקנוני' על לקוחו' ומה יועיל באמרם שטרי דלאו אקניית' אין כותבין דילמא כתב ללות בניסן ולא לוה עד תשרי ולכך צריך למסור השטר ביד מלוה הוא ילוה מנה ובתשרי ילוה עוד מנה וימחוק למעלה מנה ויכתוב ר' ויקיים אותו בש"א והוא מכ"י הלוה ויגבה בו וכן ימחוק הזמן ויכתוב זמן מוקדם ויקיימו בכ"י בש"א שהוא כן וכן שאר דברים לחובתו להפקיע זכות משעבדי ובתשו' הרשב"א לא יזכור רק כת"י של הלוה דהוא בלא"ה אינו עומד רק לגבות מן לוה עצמו ובזו שפיר אמרינן כיון דהוא כת"י הלוה מה חשש זיוף יש בו אבל בשטר מן עדים לטרוף מלקוחו' צ"ע כי חוששין לקנוני':
אורים ותומים, תומים · סימן מ״ד, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.