דאין למדין כו' כתב הש"ך בשם תשוב' רשב"א דאם עדי שטר עצמן אומרים שהם כתבו שטר וש"א מכל מקום אין לו דין שטר רק ע"פ כל שאינו מוכח מתוכו עכ"ל ונראה דתלי במ"ש לקמן בסי' מ"ט בב' יב"ש דאם עדי שטר עצמן אומרים שזהו שכתבנו עליו השטר אי מצי לשוי' מלוה בשטר או לא דאיכא מ"ד כמ"ש בשם רשב"א דנסתפק הואיל ואין מוכח מתוכו אף כאן לא ה"ל מלוה בשטר אבל לפי דעת רמב"ם וכ"כ הש"ע לקמן דה"ל מלוה בשטר דהרי יכולים לכתוב שטר אחר דהא לא עשו שליחתן דהיה להם להשליש אף כאן לא עשו שליחתן דהיה להם להחזיר בש"א ולכתוב מה שיש לו תועלת לפני ש"א ואם כן יש לו כל דין מלוה בשטר וצ"ל דלקמן איירי בשטר שיש בו קנין אם כן יכולים לכתוב שט"א מזמן ראשון דלא ה"ל מוקדם וכאן איירי באין בו קנין ואם כן א"י לכתוב מזמן ראשון דה"ל מוקדם וכמש"ל בסי' מ"א ע"ש ולכך אין לו דין מלוה בשטר שיגבה מזמן ראשון:
אורים ותומים, תומים · סימן מ״ד, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.