אורים ותומים, תומים · סימן מ״ג, ח׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

לפסול השטר וכו' אין להקשות הא דין זה איירי במתנה בלי אחרי' כמ"ש הש"ך ס"ק כ"ב מדהכשיר הרשב"א אפילו עדים אחרים ליכתוב וכמ"ש הסמ"ע בס"ק ט"ז ואם כן הא המחבר סתם לעיל כדעת האומרים דאין מוקדם פסול רק לגבות משעבדי אבל לב"ח כשר ואם כן כאן כל ענין השטר להחזיק המתנה ולא להוציא מיד לקוח' אם כן אף דהוא מוקדם כשר לב"ח ואם כן קשי' למחבר ונראה אף מחבר דוקא גבי שט"ח סבירא ליה דכל חשש פיסול יש בהקדמת זמן שיגבה משעבדי שלא כדין אף במה דקנסהו חכמים לא קנסהו אלא מבלי לגבות משעבדי כלל אבל מב"ח גבי דבזהו לא נעשה פיסול אבל במתנה במוקדם יש חשש פיסול בגוף המתנה דאם נתן לשמעון באייר ובניסן לוה מיעקב או מכרה ליעקב היה יערב טורף השדה משמעון ועכשיו שהם הקדימו המתנה לאדר הוא מוקדם ליעקב ואם כן הפיסול בגוף המתנה וקנסוהו חכמים דלא יהיה שטר מתנה לגוף מתנה מועיל כלל ולכך אף למחבר השטר פסול:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.