אורים ותומים, תומים · סימן מ״ג, כ״ה

נמצאו משקרים ופסול הש"ך בסעיף קטן מ"א הקשה דהא בסכ"א כתב הש"ע בשם רמ"ה דאם המטבע משתנה ממקום מסירת הדברים למקום כתיבה יכתבו מקום המסירה ואי בדיעבד פוסל איך התירו לכתוב בכותבים יום הכתיבה מקום המסירה (וצ"ל דסתימת לשון משמע דאין כותבים ביה שנמסר להם ביום פלוני דא"כ פשיטא) ולכך האריך להסכים עם דעת רש"י בפ' אד"מ ותו' וסייעתם דסבירא להו דבדיעבד כשר בשארי שטרות זולת גיטין ע"ש. ואני תמה דהא לכאורה מוכח דפסול דהא קשה קושית התו' בפ' אד"מ בשטר שזמנו בא' בניסן בשמיטה והוזמו דאמרינן אחרוהו דל"ל הך טעמא דאחרוהו דילמא באב היה כותבים בא' בניסן דאז היה קנין רק הואיל ונכתב באב במקום ההיא כתבו אותו מקום ואין כאן מאוחר כלל. ותי' התו' בשטרי הלואה אין לכתוב יום הקנין דוקא בשטרי מו"מ ע"ש ואזלי לשיטתן דסבירא להו בשטרי קנין אין לכתוב בשטרי הלואה כמש"ל דעתם בס"ק י"ד באריכות אבל לפי דקי"ל כדעת הפוסקים דאף בשטרי הלואה כותבין מיום הקנין אם כן הקושיא במקומו ל"ל הטעם דאחרוהו אשר יש בו תנאים רבים דוקא למ"ד אין כותבין שובר בזמן המשנה וגם דכתב ביה דאקני וגם רק בשטרי הלואה ולא במו"מ כהנ"ל ולא קאמר כמ"ש התו' דכתבו יום הקנין ועכצ"ל לדינא נכון כמ"ש הר"נ לחלק וכן נר' דעת הנ"י דאם כתבו הקנין ניסן בירושלים ואחרוהו בזמנו וכתבו בו תשרי אבל המקום כתבו ירושלים כשר ולא שייך מיחזי כשקרא וכמ"ש הר"נ דהוא ספק מחזי כשקרא הוא ובנ"י משמע הטעם דעל זמן אינם מדקדקים כ"כ אבל על מקום ודאי מדקדקים דהרי יכולים לדעת באיזה מקום שהם כותבים ולכך אין כאן פסול אבל אם כתבו באמת זמן הקנין בניסן וכתבו בבל במקום ירושלים זהו ודאי פסול דמשקרים להדיא ובמקום לא שייך טעות ואם כן קושית התו' מיושב דבשלמא דאמרינן אחרוהו אמרינן באדר נכתב ואז היו העדים במקום הנזכר בשטר והם אחרו זמן עד ניסן ובניסן באמת לא היו שם משא"כ אילו נאמר דלא אחרוהו רק זמנו של הקנין היה באמת בניסן כמ"ש בשטר רק הם כתבו מקום אחר זהו שקר באמת ויודעים בשעת כתיבה שהוא שקר וא"ש והדבר מוכרח אלא שנר' לפי זה אם היה קנין בניסן בירושלים וכתיבה בתשרי בבבל יכולים לכתוב תשרי ירושלים דאין כאן מחזי כשקרא כי בבאו מזימין יאמרו באמת היה נכתב בניסן ואז היה בירושלים רק אחרוהו הזמן לתשרי וזה כשר למעבד כהנ"ל ומי מפיס אימת היה הכתיבה אם בתשרי או בניסן ונאחר עד תשרי ולכך כשר אבל אם נכתב זמן קנין בניסן ונכתב מקום בבל והיה אז בירושלים פסול דזהו מחזי כשקרא בבא המזימין דהא אינם רשאי' לשנות מקום כתיבה בכותבים זמן הקנין כהנ"ל וזהו ברור ומעתה אין כאן קושיא ממ"ש הרמ"ה והש"ע לקמן בסכ"א דאם מטבע משתנית אף דכותבין זמן הכתיבה יכתבו מקום הקנין דזהו לכתוב מקו' הקנין ולאחר הזמן עד שעת כתיבה בררתי דמותר אבל כאן נאמר דיכתבו זמן הקנין וישנו מקום הקנין ויכתבו מקום הכתיבה זהו פסול כדמוכח מהך דסנהדרין ולק"מ ולכך כתב המחבר הך דינא דנמצא משקרים ופסול ארישא דכתבו הזמן קנין ושינו מקומו ונראה דאף רש"י מודה לדין זה דרש"י לא פי' רק בהא דשטר שנכתב בא' בניסן בבל והוזמו דאמרינן הקנין היה באדר בבבל והם לא כתבו השטר רק בניסן. ואף דלא היה אז בבבל מכל מקום כתבו מקום בבל הואיל והוא מקום הקנין וזהו נכון כמ"ש דכתבו מקום הקנין רק אחרו הזמן וזהו כשר לשיטת הר"ן וכמ"ש אבל שיכתבו זמן קנין וישנו מקומו זהו לא מצינו ברש"י ואין כאן מחלוקת כלל וכן נראה תו' גופי' גיטין דף פ' ד"ה כי יתביתו כו' אע"ג דמתחילה עלה ברוחם לחלק בין גיטין לשאר שטרות מהך קושיא דריש פרק ד"מ דאמרינן אחרוהו וכו' ואילו בגיטין תנן היה במזרח וכתב במערב פסול ע"ש אבל לבסוף דכתבו ועי"ל דגט מאוחר ודאי כשר טפי שנכתב מקום הכתיבה באמת ואע"ג דבזמן הנזכר שם אינם עומדים שם יתלהו אחרוהו וכתבו אבל אם היה במזרח וכתבו במערב שאינו כותב מקום שעומד שם אותו שעה פסול כו' כי פעמים נודע שלא אחרוהו ויאמרו הקדימהו עכ"ל והיינו כמש"ל לכתוב זמן קנין ולשנות המקום פסול אבל לכתוב מקום הקנין ולאחר הזמן כשר ומעתה אין צריך לחילוק בין גט לשטר כי שם בפד"מ אמרינן דכתבו באמת מקום קנין רק אחרו הזמן ולק"מ וכן מורי' דברי מהרש"א דכתב דכל קושיא התו' מהך דסנהדרין הוא מישך שייך בהך קושי' דגט מאוחר למה כשר הא אפשר דהוי שינוי מקום ע"ש ולכי זה אם קושיא זו מיושבת ממילא גם ראשונה מיושבת. אלא דהתו' אין להם ראיה בשארי שטרות לפסול אבל לפמ"ש לדידן דסבירא ליה דכותבין מיום הקנין הדבר מוכרח וממש אין כאן מחלוקת: