אורים ותומים, תומים · סימן מ״ג, ט״ז

דאי אמר אשתבע וכו' הקשה הש"ך הא אף דהוא מוקדם הא לדעת המחבר גובה מב"ח אפילו דהוא מוקדם ואי לגבי לקוח' הא בלא"ה צריך לישבע דאין גובי' מלקוח' אלא בשבועה ותי' דאם הוא מוקדם העדים פסולים וכל השטר נפקע ובאמת קושי' שלו יש ליישב דאף דטוענין ללקוח' לישבע היינו לפרעון וכדומה אבל על מוקדם כ"כ דלא טען הלוקח לא טענינן לי' כלל כי הוי כמו שטר אמנה וכדומה דלא טענינן ואילו לא הוה ריעות' לפנינו לא הוה מצי להשביעו בזה כלל ואם כן די כי נימא דישבע כשטוענין כן אבל לא שהב"ד ישביעוהו. אך בלא"ה צריך לומר דכל הטענה מחמ' פסול עדים דמחמת שטר מוקדם הוי מוכח מתוכו וליכא חשש דיגבה מקודם וכדאמרינן שם לר"י דפוסל במאוחר משום דכותבין שובר בזה מודה דכשר דמוכח מתוכו וכן צ"ל שם בתו' דהקשו מה אירי' מאוחר דלמא טעו בקביע' דירחי וקשה מה בכך מכל מקום מוקדם הוה ופסול כמ"ש התו' בפ' א"נ דמוקדמי' דפסולי' משום גזירה וכו' ואיירי דלא נפסלו העדים כגון דטעו בקביע' דירחי הרי דמ"מ השטר פסול וצ"ל דכאן בזמנו בשבת לולי פיסול העדים איי כאן פיסול משום מוקדם כי מוכח מתוכו רק כל החשש משום פיסול עדים ולכך הקשו דנימא דטעו וכו' ואם כן אף דהא דטען אשתבע לי היינו לפסול עדים דזולת זה אין כאן פיסול ולפ"ז צ"ל כתי' התו' דאיירי לאחר רובו של חודש דאל"כ מה בכך דהוא מוקדם כקושי' התו' דילמא טעו ואין עדים נפסלים דזהו דלא כסמ"ע לעיל דסבירא ליה בכתב אפילו לאחר רובו דחודש טועי' וגם מוכח דלא כש"ך דסבירא ליה להרז"ה דעדים נאמנים על מוקדם איירי אפילו בדבר שאין עדים מצוים לטעות מכל מקום יכולים לומר לא חתמנו דא"כ לא נפסלו עדים כלל ומה טיבו של שבועה זו והבעל עיטור מרא דהך דינא פוסק כהרז"ה כהנ"ל אלא ברור דלאחר רובו של חודש וכדומה דלא עבידי לטעות אין העדים נאמנים ונפסלו ולא נאמנים דטעו מיהו נראה אפילו קודם רובו של חודש יכול להשביע דאנן אמרינן הואיל וריעות' בשטר אולי יודה דמלוה בהלואה היה בשני בשבת והם הקדימו לזמן שחל בשבת וא"כ הקדימו לב' ימים ונפסלים ודאי דבב' ימים לא טעו ובהכי מדוקדק דברי הטור דכתב ואין חוששין שמא נעשה הלואה בב' בשבת וברמב"ם כתב בא' בשבת וכבר עמד בזה בפרישה עיין סמ"ע ס"ק כ"ד ותי' דחוק ע"ש אבל נר' דהטור העתיק דינו של בעל עיטור הלזו דיכול להשביעו ולכך כתב הטור דיש חשש דילמא נכתב בב' בשבת ויש כאן חשש פיסול עדים אבל אילו היה רק חשש על א' בשבת תו ליכא כאן פיסול עדים דבחד יומא טעו ולכך כתב החשש משום דאולי נעשה בב' בשבת וע"ז משביעין אותו והרמב"ם דהשמיט דינא דב"ע באמת כתב בא' בשבת ודוק: