אורים ותומים, תומים · סימן מ״ב, ט׳

שהקפל פחות מספל והקשה הסמ"ע משמע הא קפל יותר לא הוה אמרינן דיהיה לו קפל ואמאי הא א"א לתלות בזבוב ותי' דגם בזה יש לתלות בזבוב דיאריך אות סמ"ך ויהיה קוף והט"ז האריך להשיג דלא יש במציאות דיהיה הזבוב מאריך רגל הסמך ודרכו למחוק ולא למשוך ונעלם ממנו דברי ר"י החסיד בצורתן של אותיות דכתב באות ק' הביאו הב"י בא"ח סי' ל"ו ע"ש דהק' צריך רגל ימין להיות נוטה לצד שמאל ורגל שמאל אין יכול להיות ארוך כ"כ דאמרינן דזבוב עושה מקו"ף סמ"ך שמע מיניה דמקרב רגל שמאל לצד ימין עיין שם והדבר מבואר דדרך זבוב להמשיך ולקרב הקוי' הן באורך דהא רגל שמאל אינו מדובק בראשו וכן ברוחב לקרב קו ימין עם קו שמאל שיהיה סמ"ך אבל לעשות מסמ"ך שיהיה קצת ברוחב מקום פנוי אותו א"י לעשות דהא הוא הוכיח דקו של שמאל אינו יכול להיות ארוך דאם הוא ארוך איך אפשר לעשות מן קו"ף סמ"ך שמע מיניה דאינו יכול לגרוע הקו דאי יוכל לגרוע מה קושי' ולפי זה ליכא למימר כמ"ש הסמ"ע דזבוב יכול לעשות מסמ"ך קו"ף דא"כ צריך זבוב לגרוע הקו דבסמ"ך קו שמאל מדובק בראשו ובקו"ף אינו מדובק וכן ברוחב דסמ"ך דבוק וקוף אינו דבוק ואיך אפשר לזבוב לעשותו ודוחק לומר דבהך פליג הרמב"ם אר"י חסיד ז"ל ולכן יותר נראה דודאי הא דאמרינן בגמרא דילמא מחק זבוב ולא אמרינן דלמא המלוה מחקה ועשה מן קפל ספל צ"ל דשאלת הגמ' אם השטר עדיין ביד עדי' או שליש דליכא למיחש לזיופא ולכך השאלה בזבוב וא"כ א"ש דהרמב"ם סתמא נקט דינו ומילתא דפסיקא ולכך אמר למעלה ספל ולמטה קפל בכל גוונא יהיה השטר ביד המלוה או ביד שליש יש לו קפל דלא מבעיא דלא חיישינן לזבוב אלא אפי' אם שטר ביד מלוה ג"כ ל"ח דהא קפל פחות וכמו כן אם למעלה קפל ולמטה ספל בכל גווני אין לו רק קפל דאף דהוא ביד שליש וליכא למיחש לזיופא מ"מ איכא למיחש לזיופא דזבוב וכמ"ש וא"ש ובאמת איקפל יותר מן ספל והוא ביד שליש דל"ל דמלוה זייף גובה קפל דאין לומר זבוב עושה. מן ס' ק':