אורים ותומים, תומים · סימן מ״ב, ח׳

וידוע שנמחק השטר פסול וכתב הסמ"ע דוקא בשהשטר יוצא מתחת ידי שליש אבל כשהשטר בידו גובה בין בחסרון ובין בנמחק עכ"ל והש"ך בס"ק י"ג כתב בשלמא כשהיא ביד חן הנזכר למטה יכול לומר הלוה מוחקו מפני שחזר משא"כ אם הוא ביד חנני הנזכר למעלה בממ"נ אי דנמחק לפסול השניר או לחזרה. אם כן אין לו בו עכ"ל ולא ידעתי גם שהוא ביד חן איך יגבה מספק אולי הוא נמחק הוי לפוסלו. ואיך יוציא ממון מספק והמעיין בד"מ יראה דלא כתב דכשר לגבות בו רק כתב וז"ל אבל אם המלוה חנני והשטר בידו אע"ג דלמטה כתוב בשטר חן. אין מוציאין מידו השטר מחנני עכ"ל הרי דלא כתב רק שאין להוציא השטר מידו כיון דהוא עומד וצווח שלי הוא השטר וטעות נכתב לבסוף בשם חן אבל ודאי דאין בעל השטר יכול להוציא מעות מיד הלוה מספק וזה פשוט וברור: