אורים ותומים, תומים · סימן מ״ב, ד׳

ואפש' לקיים שניהם עיין מ"ש באורים דברי הש"ך דאין ראי' לפרש בדוחק ב' לשונ' דסותרים ולענ"ד ראי' להיפוך דהא בזוזי מאה דאינון סלעים עשרי' פי' רשב"ם דאמרינן דכ"כ גרועי' עד שאינם שוי' רק עשרי' וקשה אם כן אם למעלה כתוב עשרים ולמטה מאה למה יהיה לו מאה ולא מפרשינן דלית כאן חזרה רק שיהיה המאה כ"כ גרועים כמו השוה של עשרים ויותר מזה אמרינן שם ב"ב דק"ה וב"מ דק"ב איסתרא מאה מעי מאה מעי דהולכין אחר לשון אחרון לרב ואמר מהו דתימא פרושי קמפרש וקמ"ל וע"ש ברש"י דפי' דה"א דהכל אחד דסלע גדול שיהיה שוה כ"כ כמו מאה מעין ע"ש וקשה באמת למה לא אמרינן כן ולמה נפרש בי' חזרה ועכצ"ל הואיל ולשון ופי' דוחק יותר טוב לומר דהוי חזרה משנפרש פי' דוחק ובהך זוזי מאה דאינון כ' א"א לומר חזרה דהא אמר דאינון אבל היכ' דאפשר לומר חזרה אמרינן חזרה והדבר מוכח דלא כסמ"ע: