אורים ותומים, תומים · סימן מ״ב, י״ב

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אבל בדבר שהשטר בטל בו לא ובכה"ג הביא בשם מהרי"ן לב דנסתפק אם השטר בטל מקצתו לא כולו אי אמרינן בי' יד בעל השטר על התחתונה ע"ש ונר' לפי דהביא הבע"ת בסוף שער נ"ו ראי' משטר שזמנו בשבת דמכשירין ולא אמרינן מוקדם הוא ש"מ דהיכי דנתבטל שטר לא אמרינן יד ב"ש עה"ת ע"ש וקשה הא פירשו דלא נזכר להדיא בשטר להדיא יומו בשבת רק כתב בז' בתשרי ונתכוון לשבת וקשה תינח אם הוא בכ"א בתשרי וכדומה אבל בז' בתשרי הא אף דאמרינן דבאמת נכתב בח' בתשרי והקדימו לז' י"ל דטעו וחשבו כי אלול היה מעובר ואם כן היה ביום א' זי"ן תשרי ובאמת טעו ואם כן הוא מוקדם שלא בכוונת עדים ולפ"ז לדעת בעה"ת אין העדים פסולים וגם השטר לא נפסל לגמרי דסבירא ליה מוקדמים כשרים לב"ח ואם כן דלא נתבטל השטר דהא כשר לב"ח נימא יד בע"ש עה"ת ויפסל לגבי משעבדי ולמה מכשירין לגמרי ואמרינן מאוחר הוא ועכצ"ל דאפילו נתבטל במקצת גם כן לא אמרינן יד בעל השטר עה"ת דעכ"פ לגבי וענין משעבדי נפסל נגמרי וזהו ראיה נכונה למאוד:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.