אפילו לאלתר בש"ך פקפק על דברי הטור שכתב דהרא"ש לא ס"ל כר"ח דמכשיר לאלתר דמדברי הרא"ש בפרק ב' דהביא דברי ר"ח ומחלק בין לאלתר ובין לזמן מרובה משמע דאפשר דס"ל כוותי' ובאמת מפ"ב אין הכרע אבל מפרק קמא בקושיא והא בעינן כתב שאין יכול לזייף שכתב היינו אליבא דר"א דאמר לא הכשיר ר"א בשאר שטרות ומדפריך סתמא בגמרא אליבי' ש"מ דהלכתא כוותיה ולקמן נדקדק בו עד כאן לשונו וזהו מורה דדעתו מסכמת לפסוק להדיא כר"א לפסול אפילו לאלתר ולא כתב כן בפ"ב רק לתרוצה מילתא דר"ח אבל לדינא ס"ל כשאר פוסקים דאין הלכה כר"י כלל:
אורים ותומים, תומים · סימן מ״ב, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.