אורים ותומים, תומים · סימן מ״א, ב׳

יכולים להעיד שלא בפני בע"ד הרב הש"ך בס"ק ב' תמה בנמחק לגמרי איך יחייבו עדים לבע"ד בעדותן שהיה חייב בשטר מה שאין רשומו של שטר ניכר כלל שלא בפניו וכי חבין לאדם שלא בפניו ועבור זה דחק עצמו לדחות הראי' מדברי התו' ורשב"א באופנים שונים ודחוקים וא"א אף דידחה הראי' מדברי התו' מה יאמר ברא"ש כלל צ"ד דין ה' במי שעד מעיד שאבד שטרו וכתב הרא"ש דאין להאמינו אולי יבא הלוה ויאמר דפרע והוא ע"א ולכן יעץ הרא"ש דלא יכתבו לו ב"ד שטר אחר עד שישלחו ללוה שיפרע לשטר ומתוך תשובתו יתברר הדבר וטוב לשלוח לאלתר טרם יצא קול האבידה עכ"ל הרי דלוה היה שם בעיר ויעץ הרא"ש לשלוח לו בחכמה לבל ילמד לשקר ואילו כדברי הש"ך הא אין לקבל העד כלל שלא בפניו ואם כן הרי נשמע מה יאמר אם פרע או לא ומה צורך הרא"ש לחוש אולי יטעון פרע והרי כאן ע"א הלא בלא"ה אין גובין עדות שלא בפניו ואם יהיה במעמד העדות נראה מה יאמר ופשיטא דלא יכתבו לו שטר עד עמדו בב"ד אלא ברור דגובין עדות זו שלא בפני בע"ד. והש"ך גופי' בס"ק י"א בחשבו לתרץ דברי הרא"ש כתב דאולי הרא"ש לא אמרה רק לכתוב שטר אחר שלא בידיעת הלוה חיישינן שמא ימצאנו ויתבענו מלוה והלוה לא ידע להזהר בו ואחר כך יתבעו בשטר שני. ואילו אין מקבלין עדות זו שלא בפני הלוה הלא אינו באפשרות שלא ידע הלוה מזו ויהיה נזהר ונזהר אלא ברור דמקבלין עדות זו שלא בפני בע"ד והטעם הואיל ורוב מחקים ואבדן השטרות וכדומה המה בקלקול הזמן ושינויעתים ונחיצות הדברים תקנו חז"ל לקבל שלא בפני בע"ד כמו בעדים רדופים לילך למד"ה ודכוותי' להציל ממון חבירו וכמו שתקנו במחאה דיוכשר מפי כתבם להצלת ממון וכדומה ומהא דתני' מי שבא ואמר אבד שט"ח אע"פ שעדים אומרי' אנו כתבנו וחתמנו וכו' לא קשה הא איירי שלא בפניו אם כן מה אעפ"י הא אמירה דעדים לית בי' מששא. וכן תו' הוכיחו דאיירי בפני הלוה מקושי' ולכתוב שובר וכו' ולא דייקי תיכף מקושי' הגמרא ביש בו אחריות למה לא כתבינן וכו' דמה קושי' הא הלוה אין כאן ואם כן מי מעיד דהיה לו שטר מעולם דאין מקבלין עדות שלא בפני בע"ד די"ל דלולי חשש דלמא טריף וחזיר וטריף יש לעדים רשות אפילו ביש בו אחריות לכתוב כמה שטרות על שדה אחר כמו באין אחריות ואם כן דיכולים לכתוב פשיטא דמהני עדות דהא עדים שחתמו בשטר כמי שנחקרו בב"ד ומה צורך בשטר בפני בע"ד והקשי' דגמ' הוא דיכתבו שטר שני וכן הברייתא קמ"ל דלא יכתבו שטר שני ולק"מ איברא מתשובת הרא"ש כלל צ"ד דדייק הואיל וקתני מי שבא ואמר אבד שט"ח ולא קתני עדים מעידים שנאבד וכו' וקשה מה יועיל עדים הא ברייתא איירי דליתא ללוה כדמוכח מילתא דרשב"ג ואיך יועיל אמירתן והוה כאילו ליכא עדים וזהו ראי' נגד ש"ך ועיין מש"ל בתו' וקצת יש ראי' מהך דב"ק הנ"ל דפריך אי דאיכא עדים דידעו מה דכתוב בשטרא לכתוב שטרא אחריני ואי לא מנא ידעו וקשה דילמא כשמעידים כן בב"ד שזה שרף שטרו היה השורף בב"ד ולוה אינו בעיר ואם כן לגבי שורף מהני עדותן דה"ל בפני בע"ד ולגבי לוה לא מהני דלא הוה כאן ואין גובין שלא בפניו וטרם דבא הלוה לעיר לקבל בפניו מתו או דנפסלו ואם כן מן הלוה א"א לגבות דלא נגבה עדות בפניו ומן השורף גובה דנגבה עדות בפניו אלא ש"מ בכה"ג אף שלא בפני לוה מקבלין וא"ש: