אורים ותומים, תומים · סימן מ״א, י״ב

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וידוע זה בעדים כו' הא דלא מוליך השטר עמו ואם יהיו עדים שנאבד יתנו לו ב"ד הטפסה אחר או אם מטפיסים יהיה הטפס' בב"ד וגוף השטר יוליך עמו תי' הסמ"ע דבשלמא אם נאבד טופס ב"ד נותנים טופס אחר אף שאין לו עדים על אבידת טפיס' ראשונה דאף דשני טופסים בידו ליכא למיחוש דאם יבוא בטופס א' יכתוב שובר משא"כ אם יאבד השטר בלי עדים אין נותנים לו הטפסה דאולי יגבה בשטר תחילה ולא ירגיש בו הלוה ליקח שובר ואחר כך יגבה בטופס ומהרי"ן לב תי' דלא ילך לב"ד ליכתוב לב"ד ששטר מונח בידם כי לא ידע שהיה טופס ביד ב"ד ואם כן יהיה שטר מונח לעולם ביד ב"ד ואולי יהיה נאבד ואין תי' זה מספיק אם נאמר שעל גוף השטר יכתבו הב"ד כי הטפסה בידם וא"כ תו ליכא למיחוש וכ"כ בכה"ג ע"ש ואולי סבירא ליה לבעה"ת כדעת רשב"א לקמן סי' מ"ד ס"ו דמחק וגרר מאחורי שטר כשר כל שאינו בגופו ותורף השטר לא מפסל ועמ"ש באריכות ואם כן מה מהני דיכתוב ע"ג שטר והוא ימחקו או יגררו והשטר לא יפסול בשביל כך ואם כן לא מהני כתבו ע"ג ולק"מ אלא שאני תמה ממה שכתבתי לעיל דאיך יניחו בידו שני טופסים משום דכותבין שובר אולי ימכור טופס אחד בכומ"ס לאחד בניסן והשני לאחר באייר ויבא זה הלוקח מאייר לגבות ואחר כך יבא זה שבניסן ואף שיהיה ללוה שובר מלוקח איך פקע זכותו של לוקח ראשון בשטר שבידו והוא לוקח ראשון ומחילת לוקח שני אין מבטל ומפקיע זכות לוקח ראשון ונראה דלזה נתכוון הב"ח דכ' דיש חשש בשני טופסין דיגבה ויחזור ויגבה וכי נעלם ממנו מה דקי"ל כותבין שובר ואולי כוון למ"ש דיחזור ויגבה ע"י שימכור הטפסה לאחר ואולי סבירא ליה לסמ"ע דלא אלים כח שטר הטפסה שיהיה רשות למכור ובלא"ה מכירת שטרות דרבנן ולא תקנו בהטפסה מכירה ואילו דבר זה קיים ומוחלט אף מה שדקדקתי לעיל דיכתבו על גוף השטר דיש ביד ב"ד טופס מיושב דמכל מקום אם אבדו שלא בעדים לא יתנו לו בית דין הטופס דאף דלא יפרעו הלוה בלי שובר מכל מקום אולי ימכור גוף השטר והוא באופן דל"ש בי' מחילה ויבא ראשון בטופס לגבות ואף דיתן שובר מכל מקום יבא הלוקח בשטרו ואי דשובר הוי כמחילה אולי איירי בשטר דכתב בו משתעבדנ' וכו' דלא שייך בי' מחילה אך כל זה דוחק ובפרט דנימא דשטר שעושה ב"ד לא יהיה כח כמו שארי שטרות ולכן היה נראה דהדברים ככתבן דדוקא אם נאבד הטפסה בעדים הוא דמחזירין השטר אבל אי לא נאבד בעדים לא ומה"ט דילמא יחזיק שני הטפס' וימכרן לב' ב"א כמ"ש ולכך אין נותנים גוף השטר ויהיה הטפסה ביד ב"ד דאולי ילך לב"ד השני ג"כ ויעשה הטפסה ויהיה נאבד בכמה כתי עדים ויביא כת א' אל הב"ד זה וכת א' אל ב"ד זה ויהיה בידו שני הטפסות וימכרן לב' בני אדם כהנ"ל ולפי פי' זה צ"ל הא דאמרינן בנשרף כותב אם היו עדים רבים במעמד השריפה צריכין ב"ד לכתוב דלא יהיה הרשות למוכרו ודוחק וצ"ע. אמנם בקו' זו דיקח שטר עצמו ואם יאבד בעדים ויברר יכתבו לו ב"ד שטר אחר ע"ל סעיף א' כמה תנאים צריכים בקיום ולדעת רבים מהמחברים צריך עדי שטר גם כן מעידים על עדותן ואפילו להחולקים צריך דו"ח שלא יטעה במובן השטר ואם כן מה לו להכניס עצמו בתגר הלזה ויותר טוב שיקח טופס ובעדי אבידה סגי ולק"מ ותמהני מהסמ"ע והב"ח איך לא שתו לבם אל זה כמה תנאים צריכים בזה:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.