אורים ותומים, תומים · סימן מ׳, ב׳

הוו עלי עדי' וכו' באומר הוו עלי עדי' או הריני חייב לך מנה בשטר אין כאן שעבוד קרקעות וכמ"ש הש"ך אך ק' לכאורה לשיט' זו דהא בגמ' פרכינן מהנושא אשה וכו' ואמרינן מאי לאו בכה"ג והייט לשיטת הרמב"ם דאמר חייב אני לך לפסוק בשטר וק' א"כ למה גובה ממשעבדי ואי דכ' לה בהדי' אין כאן קו' וכן הק' גי"ת שער ס"ד וצ"ל דס"ד כמו דאמרי' במוכר שדהו בעדי' גובה ממשעבדי משום דאי' לי' קלא ול"ש בי' מאן דיזיף בצנעה יזיף ואף זו ליכא כאן בצנעה וא"ל קלא ולכך גובה ממשעבדי כ"כ תוס' גיטין דף נ"א הך סבר' ע"ש ויותר נרא' דהא דקתני סיפא מתו וכו' היא נזונית מנכסי' משועבדי' פי' יש במציאות דנזונית ממשועבדי' אבל בנותיה' אינו במציאות כלל והיינו דגבי בת אשתו יש במציאות בשקט מידו אבל לבנותיו אין שייך קנין כדאמרי' שם בגמ' אבל ל"א דוודאי נזוני' ממשעבדי רק יש במציאות ואפשרי שניזון ממשעבדי אבל מסתמא גבי' רק מן המחוררי' היינו באומר א"ע וכ"כ תוס' שם בכתובות דף ק"ב ד"ה הכא דכ' להדי' ומשני בשקנו מידו כלומר דבלי כתיבה יכולי' לגבות מן המחוררי' והכא כך אירע הדבר שקנו לה עכ"ל והיינו כמ"ש דיכולות לגבות ממשעבדי וכ"מ ברמב"ם פי' המשנה וע"ש מהרש"א וע"ל מ"ש בסי' ס':