אורים ותומים, תומים · סימן ל״ט, ז׳

טפי מל' יום כו' הקשה הש"ך דהא מבואר בר"ן דהנך ס"ל דאפילו סתם הלואה לל' יום ה"ל כתוך זמנו דאינו נאמן לומר פרעתי ולכך תוך ל' יום כתבינן דהא אינו נאמן לומר פרעתי אבל לדעת החולקים דהואיל דלא קבע זמן אפילו בתוך ל' באומר פרעתי נאמן אף תוך ל' יום לא כתבינן שטרא רק בקבע לו זמן והוא ת"ז ואם כן המחבר דסתם לקמן סי' ע"ח כדיעה זו לא ה"ל לכתוב הך דינא דאי משך טפי מל' יום ויפה הקשה. דכן מבואר בר"ן ומה שנראה בישובו דסבירא ליה למחבר אף לדעת זו צריך איזה זמן מוגבל בין הקנין ובין אי בא לכתוב לו שטר דחיישינן דלמא פרעו ושהה בנתיים דאי לא שהה מהכ"ת ניחוש לפרעון ואם כן שלקח היום בקנין ומחר בא לכתוב ניחוש לפרעון דבר זו רחוק מדעת דא"כ כמעט נפל הך דינא דסתם קנין לכתיבה עומד בבירא ממש וכמעט רגע יטעון פרעתי. וכן כתב הר"ן בשם גאונים אבל אי משך מילתא ולא תבעי לי' לא יכתבו הרי דכתבו אי משך מילתא ומשמע דבעי המשכה קצת ואם כן לא נודע גבול להמשכה זו יום או יומיים או יותר וסבירא ליה למחבר דהוא כפי שאמרו חכמים דעד ל' יום עבידי דלוי' ולא פרעו ואם כן אין המשכה זו ריעותא כיון דסתם הלוואה ל' יום חשב דיפרעו תוך ל' יום ואם כן מה לו לטרוח לעדים שיכתבו לו השטר הוא חשב בכלות ל' יום יפרענו ולכך לא בא לתבוע השטר מיד עדים אבל בעברו ל' יום ולא תבע אם כן אמרינן מסתמא באמת פרע דאל"כ הרי ראה דעברו ל' יום ולא פרע אם כן ה"ל לתבוע מן עדים השטר. ויותר נראה דקשיא ליה למחבר לפי מ"ש הסמ"ע וכ"כ הפוסקים דלמה אמרינן בקובע זמן אין אדם פורע תוך זמנו וגבי סתם הלואה ל' יום זמנו משורת הדין אדם פורע ונתן הסמ"ע הטעם בשלמא בקובע הרי גילה דעתו מתחילה דצריך הוא למעות עד אותו זמן ולכך אמרינן אין אדם פורע תוך זמנו אבל בהלואה סתם אף דהוא זמן שקבעו חז"ל מכל מקום הוא לא גילה דעתו שצריך למעו' עד סוף ל' יום ולכך אם יש לו מעות פורע בתוך זמן וקשה אם כן מה הקשו התו' והרא"ש בריש ב"ב באלמנה למה תשבע הא אין אדם פורע ת"ז ולא ניתן כתוב' לגבות מחיי' וקשה מה קושיא הא שם חז"ל תקנו שלא יהיה כתובה ניתן לגבות מחיי' אבל גילוי דעת אין כאן בשום אופן והרי זה כמו סתם הלואה ל' יום. וצ"ל בלא"ה חששא רחוקה דיפרע על שטר בלי שובר ועדים רק אמרינן דהואיל דאית ליה זוזי ואמר כי היכי דלא לטרדן דאולי בין כך יוציא המעות לדבר אחר עביד דמהימן למלוה ופרעו אפילו בלי שובר וזהו אם הזמן שיכול לנגוש אותו אם כן ממהר לפרוע אפילו בלי שובר על שטר אבל ת"ז מה טיבו של נחיצה זו ושפיר הקשו התו' דזה פחות שכיח משיפרע אדם תוך זמן המוגבל דמהכ"ת יפרע בלי שובר וזהו נכון ואם כן אף כאן הא יש כאן עדי קנין ומהכ"ת יפרע בלי עדים ושובר וגלות אוזן עדי קנין שפורע ובשלמא בהגיע זמן פרעון הא נחוץ על הפרעון אבל כשאין זמן פרעון אינו נחוץ ולא פרע בלי שובר וכמ"ש דהרי זה כמו שאמרו במלוה ע"פ דאיט פורע תוך זמן שגבל והרי זה במכ"ש דלא יפרע על שטר ועדי קנין בלי שובר אם אינו נחוץ לפרוע כי יש לו עוד זמן וא"ש ודוק: