אורים ותומים, תומים · סימן ל״ט, כ״ד

וכתבו לו מכאן דייקי הב"ח וסמ"ע והש"ך דהטור בעי ג"כ קנין בפניו דאל"כ לאו לכתיבה עומד וק"ק לפי מ"ש הטור כהרא"ש דהך שטרי אקנייתא אינו שטר של קנין וכמש"ל רק שכתב לו בין ילוה ובין לא ילוה ועיין מש"ל דלא קשה להרא"ש במה יקנ' דסבירא ליה לענין קנין לכ"ע עבחז"ל אם כן אין לדין זה ראי' מהמשנה כלל דכל ראי' של הרמב"ן מהא דאמרינן אין כותבין שטר למלוה בלי לוה דקשי' פשיטא וכמש"ל ומוקי לה דקאי ארישא דמיירי בקנין ולשיטת הרא"ש הא לא איירי בקנין כלל רק דאמר דמשתעבד בין ילוה או לא ילוה וא"כ פשיטא דבעי כתבו ואף דנימא מסיפא אין כותבין שטר ללוקח וכו' דשם במכירה ומתנה מודה הרא"ש דבקנין לחוד כותבין דהא תיכף ניקנה השדה ולא מצי לחזור בו כלל אפילו נתנו השטר בידו של המקנה כמ"ש הרא"ש להדיא בתשובה הנ"ל כלל ס"ו ע"ש. וכ"כ הטור לקמן ס"ס ר"נ במתנה בקנין תיכף ניקנה ועיין פרישה דכתב ג"כ בזה דבמכירה מודה הרא"ש מ"מ דוחק דמשנה כותבין שטר לעלוה ושטר למוכר יהיה בב' גווני וגם לכאורה מוכח מהרא"ש בפ' הספינה גבי זכו בשדה לפלוני וכתבו לו השטר חוזר בשטר וכו' דהקשה הרא"ש הא אמרינן לעיל סתם קנין לכתיבה עומד ותי' דמכל מקום מצי לחזור בו וקשה מה קושי' הא לשון זכו בשדה לפלוני וכתבו לו משמע דאין הפלוני לנוכח דאם לא כן הל"ל זכו בשדה לזה כנודע משפט הלשון ואם כן לאו לכתיבה עומד וכן בפ' חזקת דייק מהא דאמרינן בפ' אע"פ כתבו וחתמו והבו לי' קנו מיני' צריך לאמלוכי ודייק לאיזה צורך נאמר וכתבו הא סתם קנין לכתיבה עומד וקשה דלמא איירי שלא בפניו ומזה לכאורה משמע דהרא"ש לא סבירא ליה כרמב"ן וזהו דעת הב"י והע"ש בטור אף דכתבו לקמן סי' רל"ח בשם רמב"ן מכל מקום סבירא ליה להטור גופי' כדעת אביו אך י"ל דברי הע"ש ממה שכתב לעיל דלא בריר' ליה ודוק: