אורים ותומים, תומים · סימן ל״ט, י״ט

ואם לא אמרו לו נאמן לומר פרעתי כו' דין זה ודאי לא קאי לשיטת הרמב"ם ומחבר דבלא שלחו אין יכולין לכתוב כלל ומה מהני אמירה כמש"ל ואפילו נודע שלא פרע ואי שלחו לו איך יהיה נאמן פרעתי במה שלא ידע מנתינת הפס"ד הא בשלחו לו לחוד ומעשה ב"ד בלי פס"ד כלל אין נאמן לומר פרעתי ודעת תשובת מיימינו' דכתבו כן הוא דלא כרמב"ם רק כשארי מחברים דסבירא להו דלעולם כ"ז שלא נכתב פס"ד נאמן לומר פרעתי ואם כן אף הוא יטעון פרעתי ולדעתם לעולם כ"ז שלא אמרו לבע"ד אין להם לכתוב ולכך טענתו טענה שלא ידע שכתבו פס"ד אבל לרמב"ם קשה ובפרט דס"ל בשלחו לו כותבי' א"כ איך יטעון לא ידעתי שכתבו לו הא סתמא כותבי' ומ"ש באומר לשנים כתבו או קנין בפני שנים וכי יכול לומר לא ידעתי שתכתבו לו שטר ופרעתי בלי שובר ואף זו כיוצא בו דהא ה"ל כאומר להם כתבו דהא הם מורשים לכתוב ולכן לשון הרמ"א אין מדוקדק דמשמע דחוזר על דברי הרמב"ם ומחבר וליתא רק הוא לשיטת החולקים על מחבר: