וכן לוקח שני וכו' ואם לוקח ראשון שלא באחריות יכול השני להעיד מכל מקום אפילו בדלית ליה קרקע אחריתי כ"כ הרשב"ם. ונראה ודאי לדעת התו' דלא חיישינן לב"ח אם כן אם נטרף מיד ראשון באיזה אופן שיהיה מ"מ השני מעיד דליח חשש אבל לשיטת רשב"ם דחיישינן לב"ח אם כן יש חילוק אם נטרף מהראשון בחוב דהיינו אפותקי אז יכול להעיד דלתרי חובות לא חיישינן אבל אם נטרף מהראשון בטענת גזל א"י להעיד דדילמא המוכר חייב לאחר ועשה שדה של לוקח ראשון אפותקי ואם כן אם יהיה השדה ביד לוקח ראשון אין לבעל אפותקי וכן ללוקח ראשון שלקח שלא באחריות על לוקח שני כלום משא"כ אם תצא מיד לוקח ראשון בגזל' כשיבא בעל אפותקי והקרקע היה גזולה הרי זה חוזר על שאר נכסי לוה כדלקמן סי' קי"ד להדיא וא"כ יפסיד נכסיו והרי זה נוגע ונר' דהרשב"ם דלא מחלק כך אפשר דסבירא ליה כשיטת הרמב"ן דאף בזו אינו חוזר על שאר נכסים באפותקי ואם כן אינו נוגע כלל אבל לפי דקי"ל בסי' קי"ד דחוזר נר' לדינא כמ"ש בלי פקפוק:
אורים ותומים, תומים · סימן ל״ז, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.