ולא יהיה לוה רשע כו' התו' כתבו שם ד"ה אי דאי וכו' דהמ"ל כגון שעשהו אפותקי לב"ח המוקדם ואם כן לעולם דאית ליה ארעא אחריתי רק דאם הקרקע ביד לוקח הבעל אפותקי גובה הימנו והוא הלוקח יצא נקי דזבין שלא באחריות משא"כ אם יקחנה המערער יבא בעל אפותקי הואיל וגוף אפותקי גזולה ויטרוף מידו שאר נכסים ויש לדקדק הטור דכתב להדיא דאעפ"י שיודעים אנו שיש לו נכסים הרבה מלבד זה השדה י"ל שמא עשהו אפותקי וכו' ואם כן למה ליה הטעם משום לוה רשע הלא הקיצור דילמא עשאו אפותקי כקושי' התו'. ונראה דא"כ אם בו ביום שלקח מכרו דל"ל לוה בנתים דאטו בירושלים יתבי דכותבין שעות וא"כ אין הב"ח יכול לגבות הימנו יעיד ול"ל כקושי' הגמרא דלמא דאקני כתב ליה לב"ח וזהו שייך בסתם שעבוד אבל איך שייך אפותקי על מה שיקנה ודבר שלא בא לעולם שכתב שלא יהיה לו שעבוד רק מה שיקנה כי מי יודע אם יקנה ואיך שייך אפותקי על מה שלא קנה ומי יפזר מעות על קיר נטוי כזה ודבר זה לא שמענו ואם כן הל"ל מעיד ולכך קאמר הטעם משום לוה רשע. והתו' יפה הקשו דהמ"ל דבאמת לא איירי שמואל כה"ג שקנה ומכר לאלתר דהא גבי פרה וטלית אין אנו צריכין לזה לפי דמשני דלא היה לו קרקע מעולם ע"ש אבל הטור כתב כן לדינא דאפילו בכה"ג אינו מעיד וא"ש:
אורים ותומים, תומים · סימן ל״ז, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
