ואם הזמין כו' עיין מ"ש באורים שהסכימו הסמ"ע וש"ך וט"ז לדברי מהר"ש חכים ע"ש אבל אם אמר שנים מכם ולא פרט בשם מי ומי המה דעת מהר"ש חכים והסמ"ע דה"ל כאילו ייחד כשרים ואין עדות פסולים מבטלו והש"ך חולק דמ"מ פסולים בכלל דהא סתמא שנים מכם אמר ע"ש ונראה דיש קצת ראיה לדברי הסמ"ע מהא דאמרינן גיטין דף ס"ו דהאומר לשלשה וה"ה יותר שנים מכם יכתבו גט לאשתי והיה אב ובן בתוכם לא נפסל האמירה ויכתוב אחד מהם עם רחוק דאב ובן פסולים והביאו הטור והש"ע א"ע סי' קמ"א וקשה הא סתם שנים מכם אמר דילמא נתכוון לקרובים יחד והגט בטל ועכצ"ל הואיל ואמר שנים מסתמא כיון להכשרים בגט וא"כ אף כאן באומר שנים מכם תעידו מסתמא כיון לשנים הכשרים לעדות וא"כ ה"ל כהזמין כשרים ואין עדות הפסולים מבטלו ונכון הוא ואמת דאפשר לחלק דהתם אמר שנים מכם כתבו נתן להם הברירה מי ומי שירצה מכם יכתוב וע"כ אנו אומרים שלא ירצו האב ובן כדי שלא לפסול הגט אבל כאן דאמר שנים מכם והפי' שנים מכם שירצו אם הפסולים אומרים אנו רוצים ולאסהודי אתינא למה לא יבטלו העדות הא לא הזמין הכשרים דהפסולים יאמרו נתן לנו להעדים בכלל הברירה ואף אנו בכלל הברירה וא"כ אין כאן יחוד לבטל הצירוף ומ"מ זה דחוק דמסתמא לא נתן הברירה שירצו פסולים ולא כשרים וראיה מהך מכרעת עכ"פ שיותר דעת נוטה כסמ"ע. ואין להקשות מה הקשו התו' והרא"ש דלא מצאנו ידינו ורגלינו בגיטין הנעשה במעמד קרובים ופעמים קרובים הם מכוונים להעיד ע"ש ומה החרדה הזאת הא אין עדי הגט חותמים בלי צווי הבעל לחתום ואין לך הזמנה יותר מזה שאמר לעדים אתם פב"פ חתמו גט זה וא"כ תו אין עדות פסולים מועיל כלום לבטל דאין לך הזמנה גדולה מזו וצ"ל דהתו' לשיטתן דס"ל דע"מ כרתי וא"כ אף דעדים חותמים צריכים ע"מ בפ"ע להעיד על מסירת גט ועדי מסירה אין דרך להזמין ושפיר הקשו הא ישנו שם קרובים ונתבטל ע"מ ואין בגט ממש ואפילו לר"מ דעת התו' דמ"מ בעי שנים במסירה דאין דבר שבערוה וכו' וקושי' התו' שפיר דאין כאן ע"מ כלל דבטלה בצירוף קרובים וא"כ לפ"ז י"ל דהרמב"ם לשיטתו דס"ל אף ע"מ כרתי אבל ע"ח כשר לכ"ע אפילו לא מסרו בעדים רק נתנו בינו לבינה וא"כ מה בכך שנתבטל ע"מ הא ע"ח לא נתבטל דהא הזמינם ולק"מ מגט ומקידושין אין כ"כ קושי' דהא היא בחזקת נשואה לבעל ויושבת תחתיו וסוקלין על החזקה וברור דעיקר קושי' התו' מגט כמו דבמס' מכות לא הזכירו התו' רק מגט ולא זכרו קדושין כלל ומגט לק"מ לרמב"ם ולכך ס"ל דא"צ לבוא לב"ד ובראיה בעלמא סגי וא"ש:
אורים ותומים, תומים · סימן ל״ו, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
