אורים ותומים, תומים · סימן ל״ד, כ״א

מומר שחזר וכו' עיין באורים שהעתקתי לשון הסמ"ע והש"ך כתב בס"ק כ' דלפ"ז דוקא במומר לע"ז שייך דין זה וז"א דבכל עבריינים אמרינן דמיד שקיבל מסממא יקיים דמהרי"ק יליף דין זה מהך דהנושא נשים בעבירה נודר יורד ועובד ומגרש וא"כ שייך זה בכל עבריין ע"ש ובאמת לשון הרמ"א מורה כדברי הסמ"ע וכן בתשובת מהרי"ק הנ"ל לא נזכר שם רק בענין מומר ובאמת מה שכתב הש"ך דהא מהך ראיה נודר יורד וכו' משמע דאמרינן כן בכל עבריין נהפך ומשם אין ראיה כלל דהא הנושא נשים בעבירה אעפ"י שקיבל על עצמו שלא ליקח עוד נשים האסורות לו מ"מ אסור לעבודה עד שיעשה נדר בפועל ש"מ דחשדינן ליה שלא יקיים קבלתו עד שידור כי על זה שיחלל נדרו לא נחשד הרי דלא מהני קבלה ואיך נאמין בעבריין על קבלתו אלא ודאי צריך דבר מוכיח וניכר לכל שחזר ולכך בכהן בקבלה לחוד אין כאן דבר הניכר שחזר ולכך בעינן נודר בפועל דהוא דבר המברר שחוזר כמ"ש כי לא נחשד בזה וגם במומר לע"ז שיבדיל עצמו מתאות עה"ז והמון חוגג של גוי' הוי מעשה הניכר דחוזר כמ"ש הסמ"ע והרי זה כנודר הנ"ל וא"ש. ובפרט כי בלא"ה אין זה מהך דנודר ראי' גמורה והיא רק סמך בעלמא דבשלמא התם אף דנושא נשים הפסולים לו דבר תורה אינו נפסל מעבודה ונשיאת כפים כי לא נתחלל קדושתו בזה רק חכמים קנסוהו והם אמרו והם אמרו בנודר שישוב לכשרותו אבל ברשע הפסול לעדות ד"ת אל תשת כו' איך נכשרוהו בקבלה בעלמא ומכ"ש במי שרגיל ונשקע בעבירה ולכן מהנודר הנ"ל הוא רק סמך בעלמא ועיקר הטעם כמ"ש הסמ"ע דנכרים הדברים שהם אמת והבו דלא לוסיף כי במומר גופי' בהגהת מרדכי פרק אלמנה ניזונ' תשובת מהר"ם ב"ב משמע דאפילו במומר לע"ז צריך תשובה גמורה ואעפ"י שבאמת הנדון דשם נכרים הדברים שהיא תשובה של רמי' מ"מ הראי' שהביא מהר"ם מן הנך עובדי' דפז"ב ומיהא דגנב קבא כו' משמע בכל מומרים לא מהני בקבלה רק בתשובה גמורה ניכרת שאין בו רמי' כלל ולכן במומר לע"ז גופי' צ"ע ונמסר לפי ראות עיני ב"ד: