אורים ותומים, תומים · סימן ל״ד, ב׳

מפני שהם סוברי' מצוה קעביד וכתב הב"י בשם רי"ו דאיכא רבוותא דפסקו כר"פ דלא אמרינן סברי מצוה קא עבדי ופסולים לעדות מיהו אינם נפסלים אלא פסול דרבנן ותמה הב"י בממ"נ אי מפסלו ולא אמרינן הם סוברי' מצוה קעבדי אף מהתורה נפסלי' ועיי' ב"ח שדחק ולא ידעתי מה קשי' להו דהא כתבו הרמב"ן והרשב"א דכל צורכי מת הוה מלאכה שא"צ לגופיה וכתב רשב"א בשבת פרק האורג דהא דאמרינן דאין קבורת מת מצוה דוחה שבת הכל לר' יהודה דמחייב במלאכה שאצ"ל דלר"ש בלא"ה מותר דבר תורה דהוי מלאכה שאצ"ל וא"כ רי"ו ס"ל כדעת הר"ח והרא"ש דפסקו הלכתא כר' שמעון דמלאכה שאצ"ל פטור ואינה אלא איסור דרבנן וא"כ קוברי המת לא עבדי מלאכה של תורה ולא מפסלו רק מדרבנן ופשוט ושגגה הוא בידי השליטי' האלה: