אורים ותומים, תומים · סימן ל״ד, י״ד

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ואם נודע שלקחו אפילו פ"א כו' נסתפק הרב"י בכ"מ כשנודע שהיו לוקחים פ"א אם הם פסולים ד"ת או מדרבנן דמור' התירה לנפשיה שהוא עוסק במלאכות המלך וראוי לו ליטול שכר ודעתו נוטה שהוא פסול מהתורה עכ"ל ומדברי התו' בסנהדרין דף כ"ה ע"ב ד"ה סתם גבאי כו' דכתבו דאתא לאשמועינן אע"ג שהחזיר הנבאי והמוכס פסול דלא דמי לשאר גזלן וכו' ולא תי' בפשוט דנעשה להם כהיתר ולכך פסולים מדרבנן א"ו דלא סבירא ליה הך סברא וכ"ז שלא החזיר פסול מדאורייתא רק עיקר פסול מדרבנן בשהחזיר וכן נכון. ובפרט לפמש"ל בישוב דברי התו' גבי לא תחמוד דאף דיש לספק אולי טועה ומורה היתר דכיון דעכשיו פסולים מדרבנן הרי הוא בחזקת פסול דאורייתא דאיתרע חזקתו:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.