אורים ותומים, תומים · סימן ל״ד, ט״ו

הרי זה בחזקת שאוכל מהקוביא כו' להיות כי דברי הסמ"ע ס"ק מ' קצת מגומגם במ"ש הנאת גוף וגם מ"ש הואיל ונתגדל במעות איסור דברים אלו דחוקים וא"צ לענין זה לכן אמרתי לברר הדברים ביותר ואם כי נראה כי גם הסמ"ע כיון עליהם והוא דבגמרא אמרינן רמב"ח אמר הטעם דלכך משחק בקוביא פסול משום דהוי אסמכתא ור' ששת אמר משום דאינו עוסק בישובו של עולם והרמב"ם פ"ו מהל' גזילה פסק משחק בקובי' הרי זה גזל מדבריהם והקשה המ"מ א"כ למה צריך טעם בהלכות עדות לפסול משחק בקובי' הואיל ואינו עוסק בישובו של עולם הא בלא"ה גזלן מדבריהם פסול לעדות וכן מוכח בגמרא דנ"מ בין רמב"ח לר"ש ביש לו אומנות בלי זה דלרמב"ח מ"מ פסול ונראה לישב דהאמת כפי' המ"מ דיש לרמב"ם ראיה מהך דפרק השואל דלא יעשה מנה גדולה נגד קטנה משום קובי' ש"מ דקובי' אסור רק סבירא ליה לרמב"ם דמדרבנן אסור וסבירא ליה כמ"ש הרמ"א בהגה ס"ג דבפסולי רבנן בעינן רשע דחמס ומשחק בקובי' אינו רשע דחמס כי אין נעשה בשביל חימוד ממון ואדרבה על הרוב יותר מפסידי' מאשר מרוויחים ורובם שירדו מנכסיהם עי"כ וכל מגמתם רק לנחת בעלמא ולבלות זמן כאשר הנסיון יום ביומו מעיד על זה ואם כן אין כאן רשע דחמס ואין כאן פיסול אך במי שאין לו שום אומנות רק בזה השחוק אם כן ברור שמשחק בשביל חמדת ממון כי לחמו הוא והוי רשע דחמס ופסול בגזילה דרבנן אבל אם אסמכתא לא קני' א"כ הוי גזל של תורה וא"צ חימוד ממון וכל גזלן ומשחק בקובי' אפילו אינו עושה בשביל חימוד ממון פסול וא"ש. דסבירא ליה לרמב"ם ודאי בשביל שאין עוסק בישובו של עולם אין טעם לפוסלו ואם כן כל הטיילים ובטלנים יפסלו לעדות רק כך הפי' רמב"ח סבירא ליה אסמכתא לא קני' ואם כן הוי גזל של תורה וא"צ רשע דחמס ולכך אפילו יש לו אומנות פסול אבל ר"ש סבירא ליה אסמכתא קני' רק הוי גזל מדרבנן וא"כ בעינן רשע דחמס ולכך בעוסק בישובו של עולם אינו רשע דחמס ומיכשר אבל באינו עוסק ואין לו אומנות רק זה הרי זה בחזקת שאוכל ממנו וה"ל רשע דחמס ופסול וכ"פ הרמב"ם דהוי גזל מדבריהם ומיפסל לעדות כשאין לו אומנות דהוי רשע דחמס וזה ברור וגם הסמ"ע נתכוון לזה אלא שלשונו בלתי ברור ומגומגם בזה כמ"ש. וכתב הסמ"ע לדעת הרמב"ם אפילו יש לו מה להתפרנס רק אין מספיק למחייתו פסול דהרי זה אוכל מהקובי' והוא רשע דחמס ואם יש לו מעות שאוכל הימנו אעפ"י שאינו מתעסק בו מ"מ כשר אבל לדעת רש"י וטור עיקר טעם לא בשביל גזל רק הואיל ואין עוסקים באומנות אין להם יראת חטא (והסמ"ע כתב לשון הטור דממון קל בעינו ולדבריו קשה לעדות אחרת מה שאינו ממון יוכשר אבל לפי' רש"י דאינם יראי חטא א"ש) וא"כ בשיש להם ממון שאוכלים הימני מ"מ פסולים ולהיפוך אם יש להם קצת אומנות דעכ"פ יודעים עניני וטיב מו"מ כשרים ותמה הסמ"ע על הרמ"א דלא הביא כלל דעתם וסתם כמחבר ולא הזכיר עוד נ"מ שיש אם משחק תמיד עם הגוי בקוביא דלרמב"ם לא מיפסל דהא אין כאן איסור גזל של דבריהם אבל להטור ורש"י מיפסל דסוף כל סוף אינו עוסק בישובו של עולם. אבל הרמ"א סתם כאן וסמך עצמו על מה שכתב לקמן בסי' ש"ע ס"ג ע"ש וכתב דפשט המנהג דלא כרמב"ם ולית בי' גזל רק מפני שאין עוסקים בישובו של עולם וממילא מובן כל הנ"מ של הסמ"ע ובפרט דאם אין לו אומנות דאפילו משחק עם גוי פסול ע"ש: