אורים ותומים, תומים · סימן ל״ד, י״ב

משום דקסבר מצוה קעביד. כו' יש לתמוה במ"ש תו' סנהדרין דף כ"ה ע"ב ד"ה דעיקרא כו' הקשו למה חמסנים פסולים מדרבנן יפסלו מדאורייתא דהא אמרינן לא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע להו משמע מן התורה אף דיהיב דמי עובר לאו דלא תחמוד וכו' ע"ש ולא הבנתי קושיתם דמה בכך דטועים מ"מ נעשה להם כהיתר וטועים הם בדין וא"כ אף דבאמת טועים מ"מ אינם נפסלים כמו העדים ברבית דלא מפסלי אף דעוברים על לאו של תורה וא"כ ה"ה בהך דלא תחמוד אף דד"ת עוברי' מ"מ כיון דלא משמע להו אינם נפסלים. ודוחק לומר כי הך סברא תליה בפלוגתא דר"ה בריה דר"י ור"פ בקוברי מת בי"ט דר"ה אכשרינהו בשביל כך אף דעבדי איסורא משום דטועים הם ונדמה להם להיתר דמצוה קעבדו אבל ר"פ דפסלוהו ש"מ דלא מהני תי' זה להכשירם בעברם איסור תורה וא"כ הא דקי"ל דכל דנעשה להם כהיתר אינם נפסלים כמו עדי רבי' וכדומה היינו לפי דקי"ל הלכתא כר"ה בדר"י דקוברי מת כשרים לעדות אבל לר"פ אף עדי רבית פסולים דלא איכפת לן אם עוברים ונעשה להם כהיתר או לא וא"כ קושי' התו' דהא זה דהוסיפו עליהם לפסול החמסנים מדרבנן ברייתא היא וא"כ קשי' לר"פ למה אינם פסולים מהתורה ולא יהיו צריכים הכרזה וכדומה ואי דנעשה להם כהיתר הא ר"פ לא ס"ל הך סברא כי חדא דהא לישנא דתו' לא משמע דהקשו כן רק לר"פ ועוד דתו' דייקו מהך ברייתא שטר שיש בו רבית דעדים אינם נפסלים דנעשה להם כהיתר וא"כ עדיין קשה לר"פ הך ברייתא שטר שיש בו רבית הא מפסלי עדים ואי אמרינן לר"פ תי' אחר שכתבו התו' אף לר"ה בריה דר"י נימא תי' כן ומנ"ל לתו' לומר דעדי רבי' לא משמע להו ואינם נפסלים ולכן צ"ע לכאורה ולכן מה שיש לתרץ הא דאמרינן דלאינשי נעשה להיתר אין זה כלל מוחלט דאטו לא יש אנשים בעלי תורה וכדומה דיודעים שהוא אסור איסור תורה וא"כ עשית לכל העולם עמי הארצים שדיני תורה נעלם מהם ואם הוא ספק אם ידע איסורו ומ"מ עברו או דלא ידע ואשם איך נוציא ממון מספק וצ"ל הואיל ויש לו חזקת כשרות אוקמינן בחזקתו דסתמא דלא ידע ואילו ידע לא היה עובר עליו רק זהו אי לא איתרע חזקתו אבל כיון דרבנן פסלוהו לחמסן והוא עבר א"כ הרי איתרע חזקת כשרותו מדחזינן לו דעבר באיסור דרבנן וא"כ חזר הדבר לשל תורה דאולי ידע ועבר הרי זה ספק פסול מהתורה כך קושי' התו' דעל כל פנים ה"ל להיות ספק פסול של תורה שלא להוציא ממון עפ"י עדותו אפילו בלי הכרזה כדין פסול תורה וכן שארי נ"מ שיש בין פסול תורה לדרבנן וקושי' התו' שפיר אבל במקום דנוכל לומר דאף מדרבנן כשר דאוקמינן ליה בחזקות כשרות אמרינן דטעה וכשר לכ"ע שוב מצאתי סברא בתשובת פ"מ ח"ב סי' ק"ה דעבר איסורא דרבנן תו ל"ל אוקמי לי' בחזקתו חזקת כשרות ואיתרע חזקתו וכן מסייע ליה סברא דעבר איסורא דרבנן חשוד לשבועה אף שהוא איסור תורה ש"מ דאיתרע חזקת כשרותו ונחשד לאיסור תורה וא"ש: