אורים ותומים, תומים · סימן ל״ג, ח׳

מיהו אם נפסק הדין וכו' עיין מ"ש באורים פי' הדין הזה כפמ"ש הש"ך ונכון הוא בכוונת הבעל עיטור אלא שדין זה צל"ע לענ"ד כי ודאי בלא"ה יש לדקדק במ"ש העיטור דעביד לחזק דבריו דהא לא נחשדו קרובים להעיד שקר ולכך קי"ל בא לפנינו שטר והוא חתנו רק הזמן קודם שנעשה חתנו מ"מ השטר כשר ולא אמרינן דילמא עכשיו זייף זמן שטר והקדימו כמו דאמרינן בגזלן ואם כן זהו שהעיד בהיותו קרוב הלא לא נחשד שעדותו שקר רק גזירת המלך לבל יועיל עדותו ואם כן עכשיו שנתרחק ובטל גזרת המלך מה נ"מ דעביד לקיים דבריו הראשונים הלא גם דבריו הראשונים באמת נאמרים רק ארי' דרביע עליו גזרת המלך אך זה יש ליישב דודאי אילו לא היה גזרת המלך לפסול לקרובים לא היו נחשדים לשקר אבל עכשיו מלכו של עולם פסלוהו אף הם אינם שמים על לב לדקדק בעדותן כי חושבים עדותן מה נחשב ואומרים בדדמי ועכשיו שהוכשרו עבידי לחזק דבריה' הראשונים ומתחילה היה עדותם שלא בדקדוק ולפי זה צ"ל דאף באמת הב"ד לא ידעו שהם קרובים מ"מ מיירי דהעד חושב שהב"ד יודעים שהם קרובים ולא ישגיחו בעדותן ולכך אינם מדקדקין בעדותן כנ"ל משא"כ אם יודעים שהב"ד א"י הרי מדקדקים כי הב"ד יפסקו על פיהם ולהעיד שקר בכוונה ותרמית לבב הא לא נחשדו כן צ"ל בישובו ועם כל זה נראה דתלי' בפלוגתא דרמ"ה ומהר"ם ארוך בעדים שהעידו שלא בפני בע"ד למ"ד דלא מהני שלא בפני בע"ד אי יכולים לחזור ולהעיד בב"ד בפני בע"ד ולדעת הרמ"ה כפי שהביאו בשם מחברים א"י להעיד וכן הסכים מהרש"ל בתשובה סימן י"א בפשיטות והטעם דעביד לחזק דבריו הראשונים ואם כן אף בזו י"ל כן אבל לדעת מהר"ם ארוך דיכולים לחזור ולהעיד ולא אמרינן דיהיו מחזיקים דבריה' אף בזו לא אמרינן כן וכן מצאתי להדיא בתשובת רמ"א סי' פ"ו דכתב לסברת מהר"ם ארוך עדים שהעידו כשהיו נוגעים בעדותן וחזרו להעיד כשנסתלקו מנגיעתן דכשר ולא אמרינן דעבידי לחזק את דבריה' הראשונים ע"ש ואם כן אמר בנגיעה דיש לחוש שהעידו שקר מ"מ לא אמרינן עביד לחזק דבריו מכ"ש הדין בקרובים דלא נחשדו מעולם לשקר כלל ולכן ברור דהעיטור סבירא ליה כרמ"ה הנ"ל ומהרש"ל דאם העידו שלא בפני בע"ד דא"י לחזור ולהעיד לפני בע"ד אבל לפי דסתם הרמ"א לעיל סימן כ"ח סעיף ט"ו בפשיטות כדברי מהר"ם הנ"ל אם כן אף בזו כשרים להעיד ואין שרש לדברי העיטור וצ"ע כי דוחק לומר תרתי הואיל וכבר נפסק הדין וגם עבידי לחזק דברי' הראשונים כולי האי לא אמרינן לסתור הדין דמנ"ל זה וקי"ל כל זמן שמביא ראי' סותר הדין: