אורים ותומים, תומים · סימן ל׳, ז׳

אפילו אמר האחד מנה וכו' זהו כרשב"א דאמר ב"ש ובית הילל נחלקו בכת אחת וב"ה סבירא להו יש בכלל מאתי' מנה ויש לדקדק דגם הרמב"ם בהל' עדות פסק כך ואילו בהלכות נזירות פסק מי שהיה שני כתות עדי' כת א' אומר נזיר ב' וכת א' אומרים נזיר חמש הרי זה נזיר שתים דיש בכלל חמש שתים מדכתב דין זה בשני כיתות ולא בכת אחת וע"א אומר שתים וע"א אומר חמש ש"מ דפוסק כהך תנא דנחלקו ב"ש וב"ה בב' כיתות אבל בכת אחת נחלקה עדותן ודלא כרשב"א וצ"ל דסבירא ליה לרמב"ם דהא על כל פנים בזה אומר שתים וזה אומר חמש יש עכ"פ הבדל והפרש רב בינותם ואם כן ה"ל בבדיקות שנחלקו בו וכן משמע בירושלמי סנהדרין פרק היו בודקין ובנזיר דזה הוי כמו אחד אומר בסייף וא' אומר בארירין דהוי בדיקות ולכך במילתא דממון לא נ"מ דשם הוכחשו בבדיקות כשרים ולכך אמרינן יש בכלל ק' אבל שם בנזירות דלא שייך נעילת דלת ואם כן בעינן דו"ח ובמקום דבעינן דו"ח אם הוכחשו בבדיקו' בטלה כמו ד"נ דמ"ש וכמ"ש כל הפוסקים ואם כן בע"א אומר בב' וע"א אומר בה' הוי כאילו נחלקו בבדיקות ובטלה עדותן ולכך מצריך ב' כתי עדים וא"כ מ"מ חדא קיימי ואין כאן הכחשה כמו לרשב"א לב"ש וא"ש והא דצריך בעדי נזירות דו"ח צ"ל דגם בזו שייך הזמה דאם היה נזיר ושתה יין חייב מלקות אם כן אף הזוממים חייבים מלקות ואם כן בעינן דו"ח כדיני נפשות ודוק: