אם המקומות קרובים שאפשר לראות מזה לזה זהו דעת הטור וסבירא ליה בהא דאמרינן בגמרא א' אומר בדיוט' עליונה ואחד בתחתונה עדותן קיימת משום שאפשר לראות מזה לזה ואם כן לא שייך בי' הזמה כמ"ש הכי להדיא אמנם הריב"ש נתן טעם משום דבין דיוטא עליונה לדיוטא תחתונה לא זכירי אנשי ואם כן לפי דבריו אפילו אינם רואים מזה לזה ג"כ אין כאן הכחשה ויש להבין לפי שיטתו הא דאמרינן מכות דף ה' באו שנים ואמרו במזרח הבירה פירש"י טרקלין גדול ובאו עדים ואמרו הלא במערב הבירה עמנו היתם אם יכולים לראות זה לזה אין כאן הזמה ואם לאו הרי זו הזמה הרי משמע כדעת הטור דאילו לדעת הריב"ש מה הזמה שייך בזה הא לא מדכרי ועבידי דטעי ודוחק לומר בין דיוטא תחתונה לדיוטא עליונ' טעו ובין מזרח למערב בטרקלין גדול לא טעו ומדכרי רוח' הטרקלין אם מזרח אם מערב ודבר זה רחוק ולפימ"ש המהרש"א בפ' היו בודקין דאף דאמרינן באחד אומר בב' בחודש וא' אומר בג' אמרינן דטעו בעיבורא דירחא אבל אם אמרו בב' והוזמו עמנו הייתם בב' לא אמרינן דטעו הואיל ואין כאן עדות על ג' ע"ש י"ל דבזה אומר במזרח וזה אומר במערב באמת טועים אבל לגבי הזמה כיון דליכא עדות על מערב לא אמרינן דטעו ולק"מ אך כתבתי לקמן דל"נ כמהרש"א אחר כך מצאתי בתשובת מהר"ר בצלאל אשכנזי ז"ל סי' ה' שהביא דברי הריב"ש והביא עליו דברי הר"ן שכתב גם כן דברי ריב"ש וסיים הואיל וטעו ולא דקדקו כ"כ בד"מ ע"ש ומזה דייק הרב המוסמך הנ"ל הא בדיני נפשות לא אמרינן ולא דייקי ואם כן לק"מ דשם איירי בד"נ ודייקו וה"ל הזמה אלא דקשי' ליה לדעת הטור אם כן כלל החקירה באיזה מקום יש בו ב' פרטים פרט אחד באיזה עיר אם בסורא או בנהרדעי כדאמרי' שם במכות ופרט שני אף בסורא באיזה מקום אם בעלי' או בית או אם היה בבירה גדולה אם במזרח או במערבה ועל שניהם יחול הזמה פרטית כי העדים לא ידעו באיזה צד היה בו ביום ואם בבית או בעלי' אבל ידעו שבו ביום היה בעיר אחרת וכן להפוך שבאמת היה בו ביום באותו עיר אבל ידעו שלא היה באותו חדר כל היום הוא אומר בבית והם ידעו שהיה בעלי' וכן להיפוך ואם כן קשה הא דטרחינן בסנהדרין דף מ"ם ע"ב דלא מצינו שמנה חקירות ולהך ברייתא דמנה שמנה חקירות אמרינן דשאלינן ליה באיזה יובל וזהו דוחק כמבואר שם בגמרא להדיא ולא אמרינן דשאלינן ליה ב' שאלות פרטיות באיזה מקום באיזה עיר ובאיזה בית אם בחדר או בעלי' וכדומה בטרקלין אם במזרחו או במערבו והרי כאן שמנה חקירות וקשי' זו לא לבד לשיטת הטור אף גם לשיטת הריב"ש דהא כבר בררנו דבדיני נפשות לא אמרינן דטעו ואמת אם אמרינן כדעת הר"י בי רב הובא בתשובת מהרלב"ח סי' קל"ו קל"ח דלא אמרינן טעות בשנים א"כ י"ל שפיר טעמו אפילו בד"נ וזהו בא' אומר בדיוטא עליונה וא' אומר בדיוטא התחתונה אבל בשנים אומרים במזרח הבירה ליכא למימר דלמא טעו ובמערב הבירה היו דבשנים לא תלינן הטעות ושם מבואר דשנים אומרים במזרח הבירה וכו' ואם כן גם מהך דבאיזה מקום דנימא בי' שמנה חקירות לק"מ דכל החקירות דילפינן מקרא צריך להיות אפילו בע"א ולאו דוקא בשנים (וכך צ"ל לדעת מהרי' בי רב דהא אמרינן בגמרא דלכך לא חשבינן בהמה בשעה דהא אדם טועה וכו' וקשה הא בשנים לא אמרינן וצ"ל דכי כתב קרא אף על אחד כתיב) ואם כן באיזה מקום נמי בע"א הא י"ל דטעו ולית בי' הזמה ולכך לא חשבינן ליה אבל לפמש"ל דהעיקר כדעת מהרלב"ח דאף בשנים כאחד אמרינן שטעו קשה וצ"ע:
אורים ותומים, תומים · סימן ל׳, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
