מצטרפין כתב הסמ"ע דמיירי דלוה טוען דהיה פורעו ב"פ מנה ודברי שני עדים אמת אבל אם אומר דלא פרעו אלא חד מנה הרי הודה דחד סהדי בשקרא מסהיד ולא ה"ל רק חד עד ומלו' משתבע ש"ד ושקול עכ"ל וצ"ל דמיירי מתחילה קודם שידע מעדותן של עדים הודה דלא פרעו רק מנה דאי לאחר עדותן הא יש לו מגו דפרעתיך שני' והא סהדי וא"כ במודה נאמן על מנה בשלמא בתובע דבעינן תבעו שנים משום דה"ל מגו להוציא אבל כאן הלוה מוחזק ועיין לקמן סי' פ"ב ושם הדין מבואר יותר דהלוה נאמן בכה"ג במגו ולכן השמיט המחבר ורמ"א ולא כתבו כן כאן כמו לעיל דהנתבע טוען שניהם:
אורים ותומים, תומים · סימן ל׳, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.