החזיק כו' כתב הסמ"ע אם העיד אחד שבפניו ובפני ע"א שמת נתן לו לפלוני מתנה בניסן וא' אומר שבפניו ובפני ע"א נתן לפלוני בתשרי והעד השני מת אין לו כלום דהוי כב' שטרות על שדה א' ואם כן ביטל השני את הראשון ועל המתנה שני' אין כאן רק ע"א והפסיד רי"ו והביאו ד"מ וצ"ל דוקא שהיה המתנה ראשונה בפני שנים וגם בשעת המתנה שני' היה עודנו חי דאל"כ למה יש ביטול בהשני אדרבא אמרינן ליפוי כח נתנו דידע דעל מתנה ראשון ליכא אלא ע"א בתחילתו או מת ואין כאן בירור ולכך חזר ונתנו בפני ע"א לברר הענין משא"כ כשהיו שני עדים ממתנה ראשונה קיימי' א"כ ודאי לבטל בא אבל לא הבנתי מה צורך דהיה המתנה שני' בפני שנים כיון דאחד מת ומה מעלה או מוריד זה ונרא' דלזה נתכוון רבינו ב"י שכתב שלא הבין דבריו:
אורים ותומים, תומים · סימן ל׳, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.