הרי אלו מצטרפין וכתב הסמ"ע ה"ה עדות מיוחדת שזה ראה מבית פלוני וזה ראה מבית פלוני פשיטא דמצטרפין ואני מסופק אם זה דמצטרפין הוא מדרבנן משום נעילת דלת כמו שלא הצריכו דו"ח כלל אי אף מדאורייתא כשר בד"מ דבשלמא בד"נ בעינן עדות גמור ואפילו הודה הבע"ד והב"ד יודעים שהרג הנפש אינו נהרג אלא בעדים גמורים בזו שפיר אמרינן דעדות מיוחדת לאו שמי' עדות דבעינן שיראו כאחד משא"כ בד"מ דלא איברי סהדי אלא לשקרא ואם הבע"ד מודה א"צ עדות מה נ"מ בעדות מיוחדת סוף כל סוף הרי כאן שני עדים מאמתים הדבר והב"ד רואים שהאמת כך בלי ספק ובהכי ניחא מה שטען הסמ"ג על הרי"ף והרמב"ם דפסקו בד"מ להכשיר עדות מיוחדת כריב"ק והא בגמרא דגיטין פ' השולח פריך סתמא דגמ' מרבנן דאין עדותן מצטרפת עד שיראו כאחד דלפמ"ש לק"מ דבגיטין דדבר שבערוה בעינן שנים אפילו שניהם מודים וגזרת הכתוב להצריך עדים א"כ חזר הדין כמו ד"נ ושפיר י"ל דעדות מיוחדת לא שמי' עדות משא"כ בד"מ דאין צריך אלא לברר האמת ודוק:
אורים ותומים, תומים · סימן ל׳, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.