אורים ותומים, תומים · סימן ל׳, א׳

שהדין מרומה צריך דו"ח להוציא דין לאמיתו עיין לעיל סי' ט"ו דהעתיק הרמ"א דברי ריב"ש דא"צ דו"ח כמו ד"נ רק לברר הדבר כפי הענין בכל אופן ועיין בכה"ג שמביא דעת רבים מהמחברים דסבירא להו דצריך דו"ח גמורה וכן משמע פשטא דלישנא גמרא דמשני על הא דתנן אחד ד"מ ואחד דיני נפשות בדו"ח דאיירי בדין מרומה הרי משמע דצריך דו"ח כמו דיני נפשות ואני עשיתי סעד לדברים החולקים על הריב"ש מדברי התו' בב"ב דף ל"ב ד"ה אין וכו' דהקשו וא"ת ב' אומרים נתגרשה וב' אומרים לא נתגרשה בנשאת ואחר כך באו עדים אמאי לא תצא דהא בגרושה לא שייך דייקי ומינסבה דמעיזה בפני בעלה ותי' יראה שמא יוזמו או יפסלו בגזלנותא עכ"ל והניח המהרש"א בשם אביו הקושי' בצ"ע דלמה הקשו מן נשאת ואחר כך באו עדים ולא סתמא אפי' באו עדים ונשאת אחר כך דסבירא להו לחכמים ג"כ ל"ת ע"ש ונראה הך סברא דדייקי אולי יוזמו ס"ד התו' בקושי' ג"כ דכיון דהיא יודע' בעצמה שלא נתגרשה תמיד יראה שיוזמו כי שקרא לא קאי אך הני מילי כשהעידו באיזה יום ובאיזה מקום נתגרשה אבל אי העידו סתם ולא אמרו הזמן והמקום מכוון דהא קי"ל עדי גיטין א"צ דו"ח כלל אם כן מה מגור יש לה מהזמה הלא אי אפשר להזימם כיון דלא אמרו באיזה זמן ואיזה מקום ואינו במציאות כלל להזימם ואם כן לא דייקי כלל אך בדין מרומה צריך דו"ח וזהו העלו כל המחברים בתשובתם כשיש הכחשה בעדים זה בכה וזה להיפוך הרי כאן דין מרומה דאחד מהם ודאי משקר ועיין א"ע סי' מ"ב ובב"ש ס"ק י"ד דהעתיק דאפילו אשה לבד מכחיש ה"ל דין מרומה וצריך דו"ח ע"ש. וא"כ דברי התו' נכונים דודאי אף בקושי' כבר עלה ברוח התו' לומר הך סברא דדייקי מפחד שמא יוזמו רק קושי' התו' תינח באומרים הזמן והמקום להדיא באינם אומרים דהא א"צ דו"ח מא"ל ולכך לא הקשו בבאו העדים ואח"כ נשאת די"ל דמיירי בבאו בבת א' והכחישו זא"ז כפשטא דגמ' שם וא"כ ה"ל דין מרומה וצריך דו"ח ואם כן יש בהו מתורת הזמה ואם כן דייקי שפיר דאולי יוזמו ולכך הקשו בנשאת מאחר באו עדים ג"כ ואם כן עדים שאמרו נתגרשה לא היה להם דו"ח כלל כי אז לא היה עדי הכחשה כלל ועיין מה שכתבתי באורים בשם הש"ך כי אין לב"ד לעשות דו"ח במקום שלא הצריכו חז"ל ואם כן שפיר קשה הא אין לה פחד מהזמה ולא דייקי ותי' התו' דיש לה פחד או יוזמו במקום דשייך הזמה או במקום דלא שייך כן יפסלו בגזלנותא אף דלא אתחזקו לה בהא מ"מ כיון דיודעת דהן רשעים ומשקרי בסהדותם ולכך דייקי וא"ש ודברי התו' ברורים וכן משמע תשובת הרשב"א שהביא שם א"ע סי' מ"ב בהג"ה סעיף ד' דבדין מרומה צריך לגמרי דו"ח ולכן דין זה צל"ע: