אורים ותומים, תומים · סימן ג׳, ה׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

מצות חכמים שיושיב עמו אחרים עיין אורים שמבואר בירושלמי אם באי' אליו לדון הוי כאילו קבלוהו עלי' ומותר לדון ובזה אמרתי דכוונת תו' בפ"ק דמגילה בדבורה והיא יושבת תחת תומר למה משום יחוד ופי' תו' כשבאין אלי' ב"י לשפוט ולכאורה אין כאן חידוש יותר מפירש"י אבל נראה דס"ל לתו' דלכאורה קשה כיון דקיי"ל אל תהי דן יחידי א"כ דבורה ששפטה את ישראל אף דהיא עיקרית מ"מ ודאי דצירפה עמה דיינים אחרים לדון לבל תהיה דנה יחידי וא"כ איך שייך יחוד ולמה יושבת תחת תומר וע"ז תי' תו' כשבאין אלי' לשפוט וא"כ כשבאין מעצמן הוי כקבלוהו עלי' ויכול' לדון יחידי וא"צ צירוף דיינים וא"כ היה חשש יחוד ולכך יושבת תחת תומר וק"ל.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.