פחות מג' וכו' עיין באורים שהבאתי דעת הב"ח דלקדושין יש להחמיר ולחוש לדעת הפוסקים כשמואל והש"ך השיג דרוב פוסקים פסקו כר"א ודלא כשמואל והאמת אתו אבל מ"מ יש להחמיר דהא דעת הרשב"א בתשובה כפי שהביא כ"מ וכן דעתו בישוב דברי רמב"ם דפסק כר"א ד"ת חד כשר לדון ופסק כר"א דשנים שדנו א"ד דין משום דגם ר"א מצי סבר כר"א רק ס"ל דרבנן הצריכו שלשה לעיכובה ואם דנו בפחות א"ד דין וא"כ לשיטת הרמב"ם מהתורה הדין כשר רק מדרבנן פסול והרי הוא מהתורה ממון שלו ואינו רק גזל דרבנן ופשיטא דיש לחוש לקדושין כיון דלא הוה רק גזל דרבנן כמבואר בא"ע סימן כ"ח והא דאמרינן בסנהדרין דיש נ"מ בין מחלוקת דר"א ושמואל דבר שזדונו כרת והיינו כנ"ל דקידש במעות שפסקו הדיינים ל"ק הא מדאורייתא לכ"ע הוה דין דמאן אמר הך מלתא רבא ורבא ס"ל דלא כר' אחא ומתורה בעינן ג' אבל לפי דקיי"ל כר"א יש לחוש לקדושין:
אורים ותומים, תומים · סימן ג׳, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.