אורים ותומים, תומים · סימן ג׳, ב׳

חד יודע סברות וכו' כאן סתם הש"ע כהרא"ש ודלא כרמ"ה דא"צ ג' גמירי רק בחד סגי ויש לדקדק דבסי' כ"ח סכ"א העתיק דברי תשובת הרי"ף דבקבלת עדות צריך ג' מומחים משמע דבחד דגמיר ל"ס ודוחק לחלק דשם צריכין להיות בקיאים בחו"ד לעדים ודקדוקי דברי העדים דאף דבתשובת הרי"ף נזכר כן מ"מ סתימת לשון מחבר שם ל"מ כן רק צריכים להיות מומחים משמעות בעלי תורה ומדע ולכן יותר נראה דכל טעמו של מחבר דפוסק דלא כרמ"ה הוא משום דה"ל כהרמב"ם דקיי"ל כר"א דד"ת חד נמי כשר וכמש"ל וא"כ א"צ רק חד דגמיר דהא דמה דתקנו שלשה הוא משום יושבי קרנות דבשלשה ודאי איכא חד דגמיר וכהנ"ל וא"כ בקבלת עדות ודאי ד"ת בעי שלשה דאל"כ הוי עד מפ"ע וכיון דדבר תורה בעי שלשה אף שלשה דגמירי בעינן כדעת הרמ"ה ולכך בקבלת עדות מצריך המחבר שלשה מומחים דהיינו שלשה דגמירי וא"ש. ומזה נראה בגזילות וחבלות דשכיחי דעבדינן שליח' ודנין בזה"ז כמש"ל בס"א בזו ודאי בעינן תלתא דגמירי דהא בהך לכ"ע ג' בעינן דהא ג' אלהים כתיבי בפ' וא"כ אף דמשום נ"ד תקנו ג' הדיוטות היינו בלתי סמוכים אבל צריכים להיות גמירי ובזו אמרי' כדעת הרמ"ה ואף כמש"ל בדברי הרא"ש אף לרבא דס"ל בכ"מ בעינן ד"ת ג' מ"מ סגי בחד דגמיר כפמ"ש לא סמך המחבר אדברי הרא"ש רק מכח דקיי"ל בכל דוכתא חד כשר וזהו ל"ש גבי גזילות וחבלות: