אורים ותומים, תומים · סימן כ״ט, א׳

אחר שהעיד העד בב"ד כו' עיין אורים שהבאתי מ"ש הסמ"ע דהטור והרמב"ם העתיקו דכ"ז שלא נחקרו עדותן מצי לחזור בו וכתב הב"י דכן נלמוד מדברי ירושלמי ותוספתא ע"ש ואני תמה איך העלים עין ולא זכר תחת לשונו הטהור דהתו' חולקים וסבירא להו דלא מצי לחזור אפילו במקום דבעי דו"ח ובתוך דו"ח דבפסחים דף י"א ד"ה זה ידע וכו' הקשו דבפ' בן סורר וכו' יליף הגמרא דאזלינן בד"נ בתר רובא מהא דמקיימינן דברי העדים בא' אומר בשנים בחודש וא' אומר בשלשה דזה יודע בעיבורו וכו' ולא אמרינן הני סהדי מכחשי אהדדי והקשו התו' דלמא בזו הטעם הואיל וכוונו ימי השבת ותירצו לולי דאזלינן בתר רובא וא' אומר בשנים בחודש וא' בשלשה ה"ל מכחשי אהדדי וכי הדר מכווני ליום השבת ה"ל חוזרין וכו' עכ"ל וכן סנהדרין דף מ"א ע"ב ד"ה שזה יודע כו' כתבו ג"כ כזה וכן בפסחים דף י"ב ד"ה באיזה יום כו' הקשו למה צורך לשאול לעדים באיזה יום מהשבת אפילו לא יכוונו ליום השבת כיון שכבר אמרו יום החודש ה"ל חוזרים ומגידים ע"ש ואלו סבירא ליה כטור ורמב"ם דתוך דו"ח יכולים לחזור אין מקום לכל דבריהם דהא הך באיזה יום בשבת ובאיזה יום בחדש הוא מן ז' חקירות השנוי' במשנה וכ"ז שלא נשלם החקירות הרי יכולים לחזור ולומר ועכצ"ל דלא סבירא ליה הך וצ"ע. ובגוף קושי' התו' צ"ל לשיטת הרמב"ם והטור דמ"מ דייק הגמרא שפיר דאזלינן בתר רובא דאל"כ אף דאמר דמוכח דטעו מ"מ עכ"פ לא אמרו יום חודש ואם כן בצרו לי' ז' חקירות דאורייתא דמ"ש אילו לא אמרו כלל יום חודש הלא אין כאן עדות דבעינן שבע חקירות. ומ"ש דאמרו וטעו ולא אמרו כהוגן והוי כלא אמרו כלל ואם כן בצרו ליה ז' חקירות אבל השתא דאזלינן בתר רובא אם כן אף בלי אמירת יום השבת באמרם בשנים ובשלשה לחודש אמרינן עדותן מכוונת דעבידו דטעו אם כן הוי זו מן ז' חקירות דהוו כאילו כוונו דמ"ש משא"כ אילו בלי אמירת יום השבת לא הוי עדותן מכוונת אם כן הך יום שבת ויום החודש כחדא נחשב דזולת יום השבת יום החודש כמי שאינו נחשב דהא מכחשי אהדדי ואם כן בצרו ליה ז' חקירות דהן דאורייתא ולק"מ ודוק: