אורים ותומים, תומים · סימן כ״ח, כ״ד

ואם היו נסמכים על העמוד וכו' עיי' מש"ל בסי' טוב דאין לב"ח ראי' לסתור דברי הסמ"ע דהיכי דעדים ובע"ד נסמכים דבממ"נ חד לא יוכשר וכעת עיינתי ומצאתי ראיה לדברי הב"ח מדברי ר"נ דדייק מהא דאמרינן בשבועות דף למ"ד גבי אשת ר"ה דאמר ר"נ אפרח עלי בר אווזא כדי לקיים מצות קימה בפני אשת ת"ח ופריך בגמ' הא דייני בישיבה ומשני דיתיב כמאן דשרי מסאני ודייק מיניה הר"נ דא"צ לעמידת בע"ד רק בגמר דין דאי בכולו דין היכי עביד ר"נ הא בע"ד בעמידה וב"ד בישיבה וכאן א"א כדאמרינן בגמ' ול"ל כדסיי' מסאני דזה יתכן בגמר דין דהוא רגע קטנה אבל כל הדין א"א לעשות כך ע"ש וקשה לפ"ז הא דאמרי' בסנהדרין פרק כ"ג דאמר שמעון ב"ש לינאי עמוד על רגליך ויעידו בך והיה בתחילת דין כמ"ש התו' שבועות דף הנ"ל ד"ה שאם רצו כו' וכן בפרק כ"ג ע"ש וקשה איך עשה שב"ש אי לא קם הא צריכין לעמוד בפני מלך מכ"ש דאשת חבר ובפרט שהיה ינאי כה"ג ג"כ כנודע ופשיטא דצריכין לעמוד בפני מלך וכה"ג והוא מצוה דאורייתא לנהוג בכבוד מלך וכה"ג כמ"ש הרמב"ם ואי קם הא לכ"ע דיינים בישיבה ול"ל כדסיים מסאני כמו ר"נ באשת ר"ה דהא שם היה תחילת הדין וכל קבלת עדות וזמן כזה א"א לעמוד כמ"ש הר"נ ועכצ"ל דצווהו לסמוך ועמוד על רגליך לאו דוקא רק שלא ישב וכדי לקיים מצות קימה אף הוא לא ישב רק סמוך וא"כ קיים מצוה קימה והידור כיון דהוא לא ישב רק סמוך כמו המלך ומ"מ לענין ישיבת הדיינים הוי סמיכה כישיבה וקיים שתיהן והא דלא עשה ר"נ כן באשת ר"ה דהתם אי צוה שתסמוך היה סתימת טענת לבע"ד שכנגדו כמ"ש התו' בד"ה והאמר מר וכו' אבל בינאי מלכא דהיה ד"נ וגם הכל יודעים דחייב כבוד המלך ליכא סתימת טענת כדאמרינן גבי ת"ח והיה מצוה לו לסמוך ואף הוא היה סומך וא"ש וקשה דל מהכא מצות קימה והידור מ"מ היו שניהם הבע"ד והב"ד על מתכונת א' שניהם בסמיכה והתורה אמרה ועמדו ב' אנשים לפני ה' אלו דיינים הורה לנו שלא יהיו שניהם על מתכונת אחד כמש"ל סימן טוב ועכצ"ל דליתא להך סברא דלגבי בע"ד קרוי עמידה ולדיינים ישיבה וא"כ ה"ה עדים ודיינים דמהך קרא דילפינן עדים ילפינן בע"ד ודברי הב"ח מוכרחים ודוק: