וכ"ש שב' עדים יכולים להעיד הוא לשון הרא"ש דמשמע אף לכתחילה מותרים להעיד ולא כן משמע בתו' דכתבו אע"ג דהפקעת הלואתו מותר מ"מ לא משמתינן להו הרי דלכתחילה אסור רק דלא משמתין להו וכ"נ מדברי הרי"ף דהשמיט ולא אמרן אלא חד וכו' וצ"ל דסמיך אמ"ש מקודם דע"א משמתינן ליה דהם מוציאין ממון על פי ע"א ובמקום דאין מוציאין עפ"י ע"א לא משמתינן ואילו ס"ל דתרי מעידין לכתחילה זהו לא נלמוד מדיוקא הנ"ל די"ל בחד משמתינן משא"כ בתרי אבל לומר דיהיו מורשים להעיד לכתחילה לא נשמע מהך דיוקא וא"כ ה"ל להרי"ף להביאו א"ו דס"ל דבאמת בתרי אין מותר להעיד לכתחילה כדעת התו' ולכן יש להחמיר.
אורים ותומים, תומים · סימן כ״ח, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.